תצהירים בסדר דין מהיר

1. בסדר דין מהיר מצרפים לכתב טענות תצהיר אימות (תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי). זהו תצהיר מתומצת, שיש לערוך אותו לפי טופס 17א, המצוי בתוספת הראשונה לתקנות.
2. תצהיר עדות ראשית הוא תצהיר מפורט, שנועד לחשוך את זמן העדות הראשית בעל-פה. בסדר דין מהיר מגישים את תצהירי העדות הראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר (תקנה 214ט).
3. לכאורה, בעל דין, שהגיש תצהיר אימות יחד עם כתב הטענות, צריך (אם הוא מתכוון להעיד) להגיש בבוא העת גם תצהיר עדות ראשית שלו, יחד עם תצהירי העדים האחרים מטעמו. אבל פירוש הגיוני ומקל של התקנות מוביל למסקנה, שהכפילות אינה הכרחית, משמע: כתב הטענות יחד עם תצהיר האימות מהווים למעשה תצהיר עדות ראשית של בעל הדין. פירוש זה מקובל על שופט השלום יאיר דלוגין בעניין על-רד נגד אופק ואחרים (מספר התיק אינו בידי כרגע), והוא מסתמך שם על ספרם של השופטים רחמים כהן ומנחם קליין: "סדר דין מהיר בבית משפט השלום". ואם זה הפירוש הנכון, אז:
4. לדעתי, הגשת תצהיר עדות ראשית במקום תצהיר אימות היא טעות זניחה, שאינה פוגעת בצד שכנגד, ועל כן בית המשפט אמור להתייחס אליה בסלחנות.
5. הן לפי תקנה 214ג והן לפי תקנה 214ט(ג), תצהיר שלא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. על כל פנים, לדעתי אין טעם לבקש לתקן את הטעות ולהגיש באיחור תצהיר אימות לכתב התביעה, שהרי תצהירי העדות הראשית של בעל הדין ועדיו מאמתים ממילא את האמור בו, אף ביתר פירוט.
6. אם תגישי בקשה שלא לצורך, בית המשפט עשוי לחייבך בהוצאות.