הבטחת הכנסה/השלמת הכנסה
הבטחת הכנסה – שיעור הקצבה .?
חי
26/01/10
הרכב המשפחהסכום הקצבהההכנסה המרבית מעבודה המזכה בקצבה
יחיד1,595 ש"ח 2,680 ש"ח
בני זוג *2,193 ש"ח 3,694 ש"ח
זוג+ ילד2,393 ש"ח 4,106 ש"ח
זוג+ 2 ילדים ויותר2,672 ש"ח 4,836 ש"ח
להלן ציטטתי את הטבלה שמופיעה בבטוח לאומי רציתי לברר מהי העמודה השלישית תחת הכותרת הכנסה מרבית המזכה בקיצבה
הרי שיעור הקיצבה הוגדר בעמודה שניה אם כן מה משמעות הדבר או באיזה אופן ייתכן לקבל קיצבה גם כשההכנסה היא בסכומים הרשומים בעמודה שלישית
הנתונים נתקבלו מ אתר הביטוח לאומי
תודה על התשובה
יחיד1,595 ש"ח 2,680 ש"ח
בני זוג *2,193 ש"ח 3,694 ש"ח
זוג+ ילד2,393 ש"ח 4,106 ש"ח
זוג+ 2 ילדים ויותר2,672 ש"ח 4,836 ש"ח
להלן ציטטתי את הטבלה שמופיעה בבטוח לאומי רציתי לברר מהי העמודה השלישית תחת הכותרת הכנסה מרבית המזכה בקיצבה
הרי שיעור הקיצבה הוגדר בעמודה שניה אם כן מה משמעות הדבר או באיזה אופן ייתכן לקבל קיצבה גם כשההכנסה היא בסכומים הרשומים בעמודה שלישית
הנתונים נתקבלו מ אתר הביטוח לאומי
תודה על התשובה
הבטחת הכנסה/השלמת הכנסה
אורנה
28/01/10
שלום לך,
אנסה להסביר את הטבלה.
ההכנסה המירבית מעבודה המזכה בקצבה,
היא ההכנסה(של 2 בני הזוג) שהשתכרות של שקל מעבר לרשום,
תבטל הזכאות לקצבה.
סכום הקצבה הוא למעשה בסיס לחישוב התשלום כמפורט בראש העמוד ממנו הבאת את הטבלה:
"סכומי הקצבה להבטחת הכנסה (החל ב-01.01.2010)
הסכומים האלה נכונים למי שאין להם הכנסות. הכנסות מעבודה או שלא מעבודה משפיעות על גובה הקצבה".
החישוב לתשלום השלמת הכנסה לזכאים נעשה כך:
סכום הכנסה ראשוני העומד על 7% מהשכר הממוצע במשק לצורך הדוגמא נחשב לפי 500 ש"ח (לנוחות החישוב),אינו נלקח בחישוב ההכנסות(דהיינו ניתן להשתכר 500 ש"ח מבלי שהקצבה תפגע).
ניקח לדוגמא את סכום הקצבה וההכנסה ליחיד בטבלה מאתר ביטוח לאומי:
1595ש"ח 2680 ש"ח.
מי שמשתכר 2500 ש"ח למשל
מפחיתים 500 ש"ח כמפורט מעלה
מהיתרה של 2000 ש"ח מחשבים 60%=1200 ש"ח
את היתרה של 1200 ש"ח מפחיתים מסכום הקצבה של 1595 ש"ח,
כך תוותר יתרה לתשלום של 1595-1200=395 ש"ח
395 ש"ח יהיה הסכום לתשלום עבור השלמת הכנסה בחודש מסויים זה.
ט.ל.ח.
בשים לב,
ההשתכרות היא 2500 ש"ח+395 ש"ח(השלמת הכנסה)=2895 ש"ח בחודש מסויים זה.
אנסה להסביר את הטבלה.
ההכנסה המירבית מעבודה המזכה בקצבה,
היא ההכנסה(של 2 בני הזוג) שהשתכרות של שקל מעבר לרשום,
תבטל הזכאות לקצבה.
סכום הקצבה הוא למעשה בסיס לחישוב התשלום כמפורט בראש העמוד ממנו הבאת את הטבלה:
"סכומי הקצבה להבטחת הכנסה (החל ב-01.01.2010)
הסכומים האלה נכונים למי שאין להם הכנסות. הכנסות מעבודה או שלא מעבודה משפיעות על גובה הקצבה".
החישוב לתשלום השלמת הכנסה לזכאים נעשה כך:
סכום הכנסה ראשוני העומד על 7% מהשכר הממוצע במשק לצורך הדוגמא נחשב לפי 500 ש"ח (לנוחות החישוב),אינו נלקח בחישוב ההכנסות(דהיינו ניתן להשתכר 500 ש"ח מבלי שהקצבה תפגע).
ניקח לדוגמא את סכום הקצבה וההכנסה ליחיד בטבלה מאתר ביטוח לאומי:
1595ש"ח 2680 ש"ח.
מי שמשתכר 2500 ש"ח למשל
מפחיתים 500 ש"ח כמפורט מעלה
מהיתרה של 2000 ש"ח מחשבים 60%=1200 ש"ח
את היתרה של 1200 ש"ח מפחיתים מסכום הקצבה של 1595 ש"ח,
כך תוותר יתרה לתשלום של 1595-1200=395 ש"ח
395 ש"ח יהיה הסכום לתשלום עבור השלמת הכנסה בחודש מסויים זה.
ט.ל.ח.
בשים לב,
ההשתכרות היא 2500 ש"ח+395 ש"ח(השלמת הכנסה)=2895 ש"ח בחודש מסויים זה.
חישוב גמלת הבטחת הכנסה כשיש הכנסות מעבודה
אייל שני
29/01/10
שלום לך חי.
אנסה להשיב לשאלתך תוך הסתמכות על הסעיפים הרלבנטיים בחוק הבטחת הכנסה (סע' 5(א) , 5 (ב), 7, 12א), התוספות השניה והשלישית לחוק, ותקנה 9 מתקנות הבטחת הכנסה , והדגמה על שתי השורות הראשונות בטבלה שהיצגת ("יחיד" ו"בני זוג"). .
אתה מוזמן לעקוב אחריי תוך עיון בחקיקה הנ"ל (להלן קישור :
http://www.hilan.co.il/calc/Legislation.aspx?type=law&id=23#H992D7A2D7A1
באתר המל"ל הנושא אינו מוסבר לפרטיו , ואם תנסה לאמת את "סכומי איפוס הגימלה" לפי ניכוי מההכנסה של 500 ש"ח או 7% מ"השכר הממוצע" , וניכוי נוסף של 60% מיתרת ההכנסה, לא תצליח, מן הסיבה שחישוב זה אינו מדויק והוא נועד כפי הנראה להסבר כללי בלבד .
סע' 5(א)(2)(א) לחוק מפנה לטור ב' של התוספת השניה לשם קביעת שיעור הקצבה לגבי מי שטרם מלאו לו 55 שנים. שם נקבע , בין היתר, שיעור ליחיד של 20% ולזוג ללא ילדים של 27.5% , והכל אמור מ"סכום בסיסי" שהוא 7,975 (7,683 ב- 2009) . כך מגיעים ל- 1,595 ול- 2,193 בהתאמה.
"ההכנסה המירבית המזכה בקיצבה" מכונה בסע' 7 (ב) לחוק "הסכום הקובע", והמחוקק קרא למחוקק המשנה לקבעו בתקנות. בתקנה 9(ב) קבע שר העבודה והרווחה (ע"י ממלא מקומו, ראש הממשלה דאז, מנחם בגין) ב- 1982 , מפתח לפי המצב המשפחתי.
ליחיד נקבעו 33% מ"השכר הממוצע" או 11.25 נקודות זיכוי , לפי הגבוה ביניהם (לפי נתוני 2010: 8,015*33%= 2,645 > 11.25*205=2,306 . מדוע זה לא בדיוק ה- 2,680 שבטבלה ? - יש לי סברה . ראה בהמשך.)
לבני זוג ללא ילדים נקבעו 47% מ"השכר הממוצע" או 16.25 נקודות זיכוי , לפי הגבוה ביניהם (לפי נתוני 2010: 8,015*47%= 3,767 > 16.25*205=3,331 . מדוע זה לא בדיוק ה- שבטבלה ? - סברה בהמשך.)
הסברה שלי לגבי אי הדיוקים בסכומי "ההכנסה המירבית המזכה בקיצבה", בין מה שהתקנות מחייבות לכאורה לבין מה שנרשם בטבלה של המל"ל, נעוצה בתקנה 9(ד) הקובעת עדכון הסכומים לפי השיעורים שבהם מעודכנת הגימלה . הגימלה מבוססת על "הסכום הבסיסי" והוא הישתנה במהלך השנים שחלפו מאז התקנת התקנות אחרת מ"הסכום הממוצע" (לדוגמה: בעידכון מ- 2009 ל- 2010, "הסכום הבסיסי" גדל ב- 3.8% = עליית מדד המחירים לצרכן, ואילו "הסכום הממוצע" גדל ב- 1.09%) .
עד כאן המבוא . וכעת לעיקר :
סע' 12א לחוק קובע ניכוי של 5% מ"השכר הממוצע" ליחיד, ו- 7% מ"השכר הממוצע" לזוג ו/או למי שבהחזקתו ילד , וניכוי נוסף , בשיעור - שנקבע בתוספת השלישית לחוק , להיות 30% לגבי יחיד ובני זוג ללא ילדים - מתוך היתרה שתיוותר מההכנסה לאחר הניכוי הראשון .
לפני שאדגים על שני המקרים שבדקנו, אוסיף, להשלמת התמונה, שסע' 5(ב) לחוק קובע שסכום הגימלה שתשולם לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש (החיובי) שבין הגימלה לבין ההכנסה (הכוונה ליתרת ההכנסה לאחר הניכויים) .
כעת אדגים :
א. יחיד המשתכר 2,680 ש"ח - סכום הניכוי הראשון הוא 401 ש"ח (8,015 שכר ממוצע ב- 2010*5%) . סכום הניכוי השני הוא 684 [(2,680-401)*30%] . ההפרש בין סכום הגימלה לבין סכום ההכנסה לאחר שני הניכויים הוא 0 (2,680-401-684=1,595) ולפיכך אין גימלה לתשלום .
ב. זוג המשתכר 3,694 ש"ח - סכום הניכוי הראשון הוא 561 ש"ח (8,015*7%). סכום הניכוי השני הוא 940 ש"ח [(3,694-561)*30%]. ההפרש בין סכום הגימלה לבין סכום ההכנסה לאחר שני הניכויים הוא 0 (3,694-561-940 = 2,193) ולפיכך אין גימלה לתשלום .
ג. יחיד המשתכר 2,500 ש"ח . סכום הניכוי הראשון הוא 401 ש"ח כמחושב לעיל. סכום הניכוי השני הוא 630 ש"ח [(2,500-401)*30%] . ההפרש החיובי בין סכום הגימלה לבין ההכנסה לאחר הניכויים הוא 126 ש"ח [(2,500-401-630) - 1,595 ] וזאת הגימלה לתשלום .
ד. זוג המשתכר 3,800 ש"ח . סכום ניכוי ראשון - 561 . סכום ניכוי שני - 972 [(3,800-561)*30%] . סכום ההכנסה לאחר הניכויים - 2,267 (3,800-561-972) . מכיוון שאין הפרש חיובי בין סכום הגימלה (2,193) לבין סכום ההכנסה לאחר הניכויים, לפיכך אין גימלה לתשלום .
מקווה שעניתי על שאלתך .
בברכה.
אנסה להשיב לשאלתך תוך הסתמכות על הסעיפים הרלבנטיים בחוק הבטחת הכנסה (סע' 5(א) , 5 (ב), 7, 12א), התוספות השניה והשלישית לחוק, ותקנה 9 מתקנות הבטחת הכנסה , והדגמה על שתי השורות הראשונות בטבלה שהיצגת ("יחיד" ו"בני זוג"). .
אתה מוזמן לעקוב אחריי תוך עיון בחקיקה הנ"ל (להלן קישור :
http://www.hilan.co.il/calc/Legislation.aspx?type=law&id=23#H992D7A2D7A1
באתר המל"ל הנושא אינו מוסבר לפרטיו , ואם תנסה לאמת את "סכומי איפוס הגימלה" לפי ניכוי מההכנסה של 500 ש"ח או 7% מ"השכר הממוצע" , וניכוי נוסף של 60% מיתרת ההכנסה, לא תצליח, מן הסיבה שחישוב זה אינו מדויק והוא נועד כפי הנראה להסבר כללי בלבד .
סע' 5(א)(2)(א) לחוק מפנה לטור ב' של התוספת השניה לשם קביעת שיעור הקצבה לגבי מי שטרם מלאו לו 55 שנים. שם נקבע , בין היתר, שיעור ליחיד של 20% ולזוג ללא ילדים של 27.5% , והכל אמור מ"סכום בסיסי" שהוא 7,975 (7,683 ב- 2009) . כך מגיעים ל- 1,595 ול- 2,193 בהתאמה.
"ההכנסה המירבית המזכה בקיצבה" מכונה בסע' 7 (ב) לחוק "הסכום הקובע", והמחוקק קרא למחוקק המשנה לקבעו בתקנות. בתקנה 9(ב) קבע שר העבודה והרווחה (ע"י ממלא מקומו, ראש הממשלה דאז, מנחם בגין) ב- 1982 , מפתח לפי המצב המשפחתי.
ליחיד נקבעו 33% מ"השכר הממוצע" או 11.25 נקודות זיכוי , לפי הגבוה ביניהם (לפי נתוני 2010: 8,015*33%= 2,645 > 11.25*205=2,306 . מדוע זה לא בדיוק ה- 2,680 שבטבלה ? - יש לי סברה . ראה בהמשך.)
לבני זוג ללא ילדים נקבעו 47% מ"השכר הממוצע" או 16.25 נקודות זיכוי , לפי הגבוה ביניהם (לפי נתוני 2010: 8,015*47%= 3,767 > 16.25*205=3,331 . מדוע זה לא בדיוק ה- שבטבלה ? - סברה בהמשך.)
הסברה שלי לגבי אי הדיוקים בסכומי "ההכנסה המירבית המזכה בקיצבה", בין מה שהתקנות מחייבות לכאורה לבין מה שנרשם בטבלה של המל"ל, נעוצה בתקנה 9(ד) הקובעת עדכון הסכומים לפי השיעורים שבהם מעודכנת הגימלה . הגימלה מבוססת על "הסכום הבסיסי" והוא הישתנה במהלך השנים שחלפו מאז התקנת התקנות אחרת מ"הסכום הממוצע" (לדוגמה: בעידכון מ- 2009 ל- 2010, "הסכום הבסיסי" גדל ב- 3.8% = עליית מדד המחירים לצרכן, ואילו "הסכום הממוצע" גדל ב- 1.09%) .
עד כאן המבוא . וכעת לעיקר :
סע' 12א לחוק קובע ניכוי של 5% מ"השכר הממוצע" ליחיד, ו- 7% מ"השכר הממוצע" לזוג ו/או למי שבהחזקתו ילד , וניכוי נוסף , בשיעור - שנקבע בתוספת השלישית לחוק , להיות 30% לגבי יחיד ובני זוג ללא ילדים - מתוך היתרה שתיוותר מההכנסה לאחר הניכוי הראשון .
לפני שאדגים על שני המקרים שבדקנו, אוסיף, להשלמת התמונה, שסע' 5(ב) לחוק קובע שסכום הגימלה שתשולם לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש (החיובי) שבין הגימלה לבין ההכנסה (הכוונה ליתרת ההכנסה לאחר הניכויים) .
כעת אדגים :
א. יחיד המשתכר 2,680 ש"ח - סכום הניכוי הראשון הוא 401 ש"ח (8,015 שכר ממוצע ב- 2010*5%) . סכום הניכוי השני הוא 684 [(2,680-401)*30%] . ההפרש בין סכום הגימלה לבין סכום ההכנסה לאחר שני הניכויים הוא 0 (2,680-401-684=1,595) ולפיכך אין גימלה לתשלום .
ב. זוג המשתכר 3,694 ש"ח - סכום הניכוי הראשון הוא 561 ש"ח (8,015*7%). סכום הניכוי השני הוא 940 ש"ח [(3,694-561)*30%]. ההפרש בין סכום הגימלה לבין סכום ההכנסה לאחר שני הניכויים הוא 0 (3,694-561-940 = 2,193) ולפיכך אין גימלה לתשלום .
ג. יחיד המשתכר 2,500 ש"ח . סכום הניכוי הראשון הוא 401 ש"ח כמחושב לעיל. סכום הניכוי השני הוא 630 ש"ח [(2,500-401)*30%] . ההפרש החיובי בין סכום הגימלה לבין ההכנסה לאחר הניכויים הוא 126 ש"ח [(2,500-401-630) - 1,595 ] וזאת הגימלה לתשלום .
ד. זוג המשתכר 3,800 ש"ח . סכום ניכוי ראשון - 561 . סכום ניכוי שני - 972 [(3,800-561)*30%] . סכום ההכנסה לאחר הניכויים - 2,267 (3,800-561-972) . מכיוון שאין הפרש חיובי בין סכום הגימלה (2,193) לבין סכום ההכנסה לאחר הניכויים, לפיכך אין גימלה לתשלום .
מקווה שעניתי על שאלתך .
בברכה.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי