בניית גדר משותפת

סעיף 49 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע:


"(א) קירות, גדרות, עצים ומחוברים וכיוצא באלה הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן- מחוברים שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.


(ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה – בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם הייתה שונה".


לכאורה, לפי סעיף 49(ב) לחוק המקרקעין, במקרה שאין הסכם בין בעלי מגרשים שכנים, על בעלי המגרשים לשאת בחלקים שווים בהוצאות הכרוכות בכך.
אולם, הפסיקה במקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט, קבעה לא פעם, שספק אם ניתן לחייב שכן בחלקים שווים בהוצאות שאינן דרושות להחזקת המחובר שבמיצר (למשל, הקמת גדר או קיר חדש).
יחד עם זאת, קיים פסד דין אחד - תק 525/04 וילצ'ק בנימין ואחר נ' משעלי עמי = אשר אומנם איננו מחייב (שכן איננו פסק דין של העליון), אך שם נקבע כי לאור הסכמת השכן להקמת הקיר וגם לאור העובדה שהשכן ראה בקיר כמחובר שבמיצר, חוייב השכן בחלקים השווים בהוצאות הקיר החדש.

חשוב לזכור, כי במידה והשכן אינו מסכים לבנות גדר או קיר חדש בין המגרשים, הרי שיש לבנות את הגדר בשטח של המבקש לבנות כאשר העלות תהא על האחרון בלבד.

על התובע לחייב את השכן לשאת בחלקים שווים עלות הקמת גדר הפרדה להוכיח כי הגדר היא "מחובר שבמיצר", ואם מדובר במגרשים זמניים, וטרם בוצע רישום כחוק בלשכת רישום המקרקעין, יש להיעזר בחוות דעת מומחה ואף מודד מוסמך אשר יכול לבסס טענת של התובע כי הגדר היא "מחובר שבמיצר" כמשמעותו בחוק.


נושא זה הינו נושא מורכב ואינו פשוט ודורש הבנה והתמצאות בחוק ובהוראות השונות הרלבנטיות לנושא, ואין לבצע פעולות כאלה או אחרת ללא ייעוץ וליווי מתאים ע"י עו"ד העוסק בתחום.
בברכה

תומר שזר, עו"ד ומגשר
שזר משרד עורכי דין
מנהל הפורום.