|
| 1. סעיף 58(א)
לחוק המקרקעין קובע: "בעל
דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו
התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת
השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים
על פי הנוהג, לפי יחס שטח
רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל הדירות
שבבית המשותף, זולת אם נקבע
בתקנון שיעור השתתפות אחר. לעניין
זה, 'החזקה תקינה' -
שמירה על מצבו של הרכוש המשותף
כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות
שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי
הדירות”.
2. ההוצאות הנ"ל
חלות על השוכר אם נקבע כך (ובדרך
כלל נקבע כך) בהסכם השכירות.
3. נציגות (ועד)
הבית רשאית לתבוע מהשוכר את
ההוצאות, שלפי החוק בעל
הדירה חייב בהן, אם קיימת
בחוזה השכירות הוראה המאפשרת זאת,
בהתאם לסעיף 34 לחוק
החוזים (חלק כללי):
“חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת
מי שאינו צד לחוזה (להלן -
המוטב) מקנה
למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב,
אם משתמעת מן החוזה כוונה
להקנות לו זכות זו". ומאחר
שחוזה יכול להיכרת גם בהתנהגות ובעל-פה
(סעיף 6 ו-
23 לחוק), גם נוהג
של שנים, שבו הנציגות דורשת
את התשלומים מהשוכר ונענית, עשוי
להתפרש כמקנה לה זכות לתבוע את השוכר
במקרה שהוא מסרב לשלם.
4. לדעתי, הוצאות
הצביעה של חדר המדרגות, אם
היא נדרשת לדעת רוב בעלי הדירות,
נכללות בהוצאות המפורטות בסעיף
58 לחוק המקרקעין.
5. כלל בסיסי שחשוב לזכור:
בקיום של חיוב הנובע מחוזה
בכלל, ומחוזה שכירות בפרט,
יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום
לב; והוא הדין לגבי השימוש
בזכות הנובעת מחוזה (סעיף
39 לחוק החוזים (חלק
כללי) וסעיף 4 לחוק
השכירות והשאילה).
|