|
| שלום,
אחד מהכללים
האתיים החשובים המוטלים על הרופאים הוא "בראש ובראשונה, אל תזיק" (Primum non nocere ).
אבחנה שגויה מהווה,
ללא ספק, נזק קשה בעל השלכות ארוכות טווח על בריאותו הפיזית והנפשית של המטופל.
אבחנה רפואית ראויה
ואחראית חייבת להתקבל רק לאחר עיון במכלול הנתונים הרפואיים (בדיקות דם, תשובות ביופסיה, ממצאי בדיקות
הדמיה ותלונות החולה).
אם אכן לא נעשו כל הבדיקות המתחייבות לקבלת תמונה רפואית
מלאה ומוסמכת בטרם שיחה עם המטופל בה הוא "מתבשר" כי אותרו בגופו גרורות
חדשות – אין ספק שמדובר בהתרשלות.
גם אם יתברר כי הרופא
חשד בהופעת גרורות "בסבירות גבוהה" אך לא ודאית – חובה היה עליו להבהיר
לך כי האבחנה איננה ודאית וכי נדרשות בדיקות נוספות לצורך קבלת תמונה רפואית מלאה
ומהימנה.
למעשה, הסכמת לכאורה בעל כורחך להפסקת הטיפול בך בשל מידע שגוי שנמסר לך. עצם
הסתרת המידע המלא ממך עשויה להיחשב לפגיעה באוטונומיה שלך לקבלת החלטות מושכלות על
גופך: מדובר בפגיעה בזכותך לקבלת מלוא המידע הרפואי על מצבך, על האבחנות המבדלות
האפשריות ועל האפשרות לעבור בדיקות נוספות ולהיוועץ ברופאים אחרים בטרם הפסקת
הטיפול הרפואי – החלטה אשר סיכונים רבים בצידה.
ניתן לתבוע פיצויים בשל הנזק הנפשי של
"פגיעה באוטונומיה" אף מבלי שנגרמו נזקים ישירים נוספים מהאבחון השגוי
ומהפסקתו הזמנית של הטיפול האונקולוגי בך.
אציין, כי גם לאחר שהתבררה הטעות, חובה
היה על הרופא ליידע אותך בטעותו.
בנייר עמדה של ההסתדרות הרפואית ממאי 2004 נקבע, כי על הרופא מוטלת
החובה האתית לגלות לחולה על כל תקלה שחלה בטיפול בו, מוקדם ככל האפשר. נקבע, כי
הגילוי ייעשה על ידי הרופא האחראי, והוא
יכלול מידע שישיב על השאלות: מה קרה, מתי קרה, כיצד קרה, ואילו צעדים ננקטו כדי
שתקלה כזו לא תישנה בעתיד.
הפרת הנחיות אלו מהווה עבירה אתית בגינה ניתן להגיש תלונה למשרד
הבריאות, וזאת בנוסף ומעבר לפיצויים במסגרת תביעת רשלנות רפואית המוגשת לבית
המשפט.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
בברכה,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
|