נפגעי תאונת עבודה – מהן הזכויות שלכם?

נפגעי תאונת עבודה

לדאבוני הרב, לא מעט אנשים אינם מודעים לעובדה כי אם העובד נפגע במקום עבודתו כתוצאה מגורם חיצוני – ייתכן שמגיעים לו פיצויים כספיים, תגמולים והקלות רבות הן מהביטוח לאומי והן ממעבידו (חברת הביטוח).
כל עובד במדינת ישראל מבוטח בביטוח לאומי, דבר אשר מזכה אותו בעת קרות התאונה או המחלה במקום העבודה, ליהנות מכלל הזכויות המוקנות מהביטוח לאומי.

הגדרת "תאונת עבודה"

חוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], תשנ"ה1995-, מגדיר בסעיף 79ב מהי תאונת עבודה:
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

היינו, תאונת עבודה היא אירוע פתאומי, אשר נגרם על ידי גורם חיצוני שפגע בגופו/בריאותו של העובד ובעקבות כך נגרמו נזקים/הפסדים לפרנסתו של העובד או ליכולת השתכרותו.

כצעד ראשון מומלץ לפנות למוסד לביטוח לאומי, דבר אשר יקל על העובד לקבל את הפיצוי הכספי במהרה, מאחר ומוסד זה אין מעניינו לבדוק על מי האחריות לתאונה ואיך התאונה קרתה אלא נהפוך הוא: על העובד להוכיח שאירוע התאונה ארע במהלך עבודתו וכתוצאה ממנה.

סוגי הפגיעות המוכרות בביטוח לאומי ככאלו המזכות את העובד בפיצוי ותגמולים:

1. תוך כדי עבודתו במקום העבודה שבו הוא עובד (למשל החלקה על רצפה). 
2. במהלך יציאת העובד מביתו למקום העבודה או בדרך חזרה ממנה (למשל תאונת דרכים).
3. פגיעה בבריאותו של העובד במהלך העבודה כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים או רעש חזק (כגון מחלת ריאות, פגיעה במערכת השמע).
4. ולא מעט מקרים ומקרים המזכים בפיצויים ותגמולים בהתאם לחוק.

לשם הגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי בגין דמי פגיעה וכלל הזכויות הנלוות, על העובד להקפיד על העקרונות הבאים:

1. לדווח למעסיק או למנהל העבודה על תאונת העבודה שאירעה ולבקש מהמעסיק למלא טופס ב.ל.250 אשר בו תצוין התרחשות התאונה כולל פרטיו של העובד, ואח"כ למסור את הטופס לרופא המטפל. בד בבד מונפקת תעודת רפואית ראשונה לשם הגשת תביעה בביטוח לאומי.
2. לתעד, לצלם ולשמור כל ראיה בכל הקשור לאירוע התאונה.
3. לפנות לטיפול רפואי בקופת החולים הקרובה למקום האירוע או לבית החולים ולהקפיד לציין בפני הרופא המטפל את העובדה שהפגיעה אירעה במהלך ביצוע העבודה.
4. לשמור את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לתאונה שאירעה.
5. להמשיך במעקב אצל רופא המשפחה.
6. לשמור קבלות ביקור אצל רופאים והוצאות נסיעה. 

דמי הפגיעה שיקבל העובד הן בעד התקופה שלא עבד בהם, ומזכות אותו לכל היותר עד 91 ימים כתחליף על אובדן הכנסתו. 
     
נוסף לכל הנאמר לעיל, עומדת בפני הנפגע (העובד), האפשרות לבחון את השאלה האם להגיש תביעה מול המעביד (חברת הביטוח המבטחת). אולם בשונה מתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, כאן הדברים מורכבים יותר: על העובד לא רק להרים את נטל ההוכחה לכך שנפגע במהלך ביצוע עבודתו וכתוצאה ממנה, אלא מוטלת עליו אף החובה להוכיח כי התאונה אירעה בשל  רשלנות המעביד או מי מטעמו.