הודעות אחרונות

  • פורום לשון הרע 01:42   22/09/2018 תודה רבה תודה רבה על התשובה המפורטת.
  • פורום דיני מיסים 20:43   21/09/2018 האם חייב במס שלום רב,האם דירה שהיא על שם אבא שלי ואני מקבל ממנו את תשלום השכירות של הדיירים חייב במס. כלומר הד...
  • פורום ביטוח לאומי 19:52   21/09/2018 ביטול קצבה לאדם            באיזה סיטואציות הביטוח הלאומי יכול ל...
  • פורום נדלן ודיני מקרקעין 16:49   21/09/2018 רשת תיווך ונדלן חברתית רציתי להמליץ על OK Leaders - רשת תיווך ונדל"ן חברתית, שפיתחה מודל עסקי חדשני וראשון מסוגו בא...
  • פורום בחינות לשכה 16:44   21/09/2018 הסבר טוב אם מתקיימות עילות מעצר בצו שופט  (מלבד עילת הליכי חקירה) נראה שמתקיימים גם עילות מעצר ללא צו...

ליעוץ אישי עם עו'ד

 
select

משרד הפנים: בן הזוג הישראלי נפטר או שנפרדתם? הוויזה מבוטלת

מה עושים במקרים של הסדרת מעמד בישראל לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים כאשר בן הזוג הישראלי נפטר או מחליט להתגרש? שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום עורכי דין
משרד הפנים: בן הזוג הישראלי נפטר או שנפרדתם? הוויזה מבוטלת

תושב זר שהוא בן זוגו של אזרח ישראלי אינו מקבל אזרחות בישראל באופן אוטומטי. הדין מחייב אותו זר לעבור הליך של הסדרת מעמד באופן מדורג, לכן הליך הסדרת המעמד מכונה "ההליך המדורג". בהתאם לנהלים של משרד הפנים, מי שנשוי לישראלי יכול לקבל מעמד של תושב קבע, ולאחריו של אזרח, בחלוף לפחות 5 שנים מתחילת ההליך המדורג, ואילו במקרים של ידועים בציבור ההליך אורך לפחות 7 שנים. במשך תקופה זו בני הזוג מתייצבים מעת לעת בלשכות רשות האוכלוסין, מציגים מסמכים ועוברים ראיונות – הכל כדי לשכנע את משרד הפנים כי הקשר ביניהם אינו פיקטיבי.

כאמור, מדובר בהליך שלוקח שנים. אך מה קורה אם אחרי שלוש-ארבע שנים (ולפעמים הרבה יותר מזה) של חיים בישראל עם בן הזוג הישראלי פוקע קשר הזוגיות שמכוחו ביקש וקיבל הזר מעמד זמני בישראל? זה יכול לקרות עקב מותו של הישראלי או פשוט בגלל החלטה של מי מבני הזוג להיפרד.

על-פי החוק בן הזוג הזר זוכה למעמד בישראל אך ורק בזכות הקשר הזוגי. עם סיום הקשר נעלם הבסיס שמשמש את משרד הפנים להארכת אשרות לבן הזוג הזר, ולמעשה הוא מאבד כל זכות להישאר בישראל. כך עולה מהדין ומההיגיון וכך אמנם נהג משרד הפנים במשך שנים רבות.

אך היגיון זה יכול ליצור סיטואציות אנושיות מאוד קשות. שערו בנפשכם בני זוג, ישראלי וזרה או להיפך, ששנים רבות מקיימים בישראל תא משפחתי לכל דבר ובמהלך תקופה זו בת הזוג הזרה עוברת את ההליך המדורג: תחילה מונפק לה רישיון ישיבה (אשרת שהייה) זמני, לאחר מכן היא מקבלת רישיון ישיבה ארעי (מסוג א/5( שמכוחו מוענקות לה זכויות רבות, והשניים ממתינים בסבלנות עד שיתאפשר לבת הזוג הזרה לשדרג את מעמדה למעמד של תושב קבע או אזרח.

אך ביום מן הימים מתגלה אצל הישראלי מחלה קשה והוא נפטר. מה צריכה לעשות בת הזוג? זה חמש, שש לפעמים עשר שנים שמרכז החיים שלה מצוי בארץ, חבריה ומכריה כאן, משפחתו של בן הזוג הייתה כבר למשפחה שלה, הקשר עם מדינת המוצא נחלש אם לא ניתק לחלוטין. תארו לכם שנוסף על הטראומה הקשה שהיא עוברת עקב מות בן הזוג, עכשיו עליה גם לאסוף את הפקלאות ולחזור לשומקום.

לא פשוט. אך בדיוק כך הייתה דרישתו של משרד הפנים במצבים מעין אלה. רק לאחר עתירות רבות שהוגשו לבתי המשפט לעניינים מנהליים ולבית המשפט העליון, בשנת 2008 נקבע בפרשת דניאלה הלל כי על המדינה לשכלל ולהגמיש את נהליה, לערוך בירור מעמיק של הקריטריונים הקיימים ולפתח מנגנונים ופתרונות הגיוניים שיתאימו לסיטואציות קשות המתעוררות בהקשר זה. בית המשפט העליון הבהיר באותו פסק דין כי "מקרה שבו בן הזוג הישראלי נפטר בטרם סיומו של ההליך המדורג מחייב התייחסות והתחשבות מיוחדת לאור ההשלכות הקשות שעלולות להיות להפסקת הליך ההתאזרחות על בן הזוג הזר, שקבע את מרכז חייו בישראל בעקבות קשר נישואין אמיתי וכן עם אזרח ישראלי".

נוהל הפסקת ההליך המדורג

כיום ישנו נוהל של משרד הפנים המכונה "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" שנועד לטפל בבעיות שנוצרות בסוגיה זו. הנוהל עוסק במספר קבוצות של מקרים: 1) בני זוג שנפרדו; 2) פטירת בן הזוג הישראלי. המקרה הראשון – של הפסקת הקשר הזוגי – מתחלק לשתי תתי קבוצות: בני זוג שנולדו להם ילדים משותפים במהלך הקשר הזוגי וכאלה שלא.

פרידה כאשר לבני הזוג ילדים משותפים

במקרה של פקיעת קשר לאחר פרידה שבו נולדו לבני הזוג ילדים, על מנת שבן הזוג הזר יוכל להמשיך להישאר בארץ ולשדרג את מעמדו בעתיד, חשוב שבמועד ניתוק הקשר הוא יהיה במעמד של תושב ארעי (א/5) וזאת במשך שנתיים לפחות. בנוסף חשוב שפקיד סעד או עובד סוציאלי יחווה דעה שניתוק הקשר בין הילדים להורה הלא-ישראלי יגרום לפגיעה משמעותית בילדים. גם אז אין זה אומר שבן הזוג הזר יקבל אוטומטית מעמד בישראל, אך יהיה לו הרבה יותר קל לטעון לזכות ישיבה בישראל. אם בן הזוג הזר אינו עומד בקריטריונים, אך משרד הפנים התרשם שמתקיימים בעניינו טעמים הומניטריים מיוחדים, יועבר התיק בצירוף המלצת הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים להחלטה של ראש דסק במטה הראשי בירושלים ובהמשך לוועדה לעניינים הומניטריים.

פרידה כאשר לבני הזוג אין ילדים משותפים

במקרה כזה לכאורה אין לבן הזוג הזר זכות להישאר בישראל והוא יידרש לשוב למדינת המוצא. אך בנסיבות מתאימות ראוי גם, אפילו בלא ילדים משותפים, שהעניין יידון בוועדה ההומניטרית. מצבים כאלה מתרחשים תדיר, וברוב הגדול של המקרים בלא התערבות משפטית לא ניתן לחייב את המדינה להעביר את הדיון בעניין לוועדה ההומניטרית. גם כאן קיומם של טעמים הומניטריים מיוחדים (בלא עמידה בקריטריונים) עשויים לאפשר העברה של התיק לראש דסק ובהמשך לוועדה לעניינים הומניטריים.

פקיעת הקשר עקב פטירת הישראלי כאשר לבני הזוג ילדים משותפים

אופן הטיפול במקרה זה דומה מאוד למקרה שבו הקשר מסתיים בגלל פרידה ולבני הזוג ילדים משותפים. גם בהקשר זה תידרש חוות דעת דל פקיד סעד לעניין הפגיעה האפשרית בקטינים אם ההורה יורחק מישראל. אך בשונה משם במקרה זה לא קיים תנאי של אחיזת בן הזוג הזר במעמד של תושב ארעי במשך פרק זמן מסוים.

פקיעת הקשר עקב פטירת הישראלי כאשר לבני הזוג אין ילדים משותפים

במקרה זה על בן הזוג הזר להחזיק במעמד של תושב ארעי (א/5) במשך שנתיים לפחות ובנוסף להוכיח שבעת סיום הקשר זיקתו לישראל חזקה יותר מאשר זיקתו למדינת המוצא. אם יוכיח כי זיקתו לישראל גדולה, יועבר הטיפול בעניינו לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. כבמקרים הקודמים גם כאן אם מתקיימים טעמים הומניטריים מיוחדים למרות אי-עמידה בקריטריונים, יש אפשרות להעביר את התיק לדיון בפני הוועדה ההומניטרית.

מהי זיקה לישראל לצורך המשך ההליך המדורג?

כאמור, במקרה של פטירת בן הזוג, אך גם אם מדובר בפירוד שלא עקב פטירה, משרד הפנים בוחן, בין השאר, את מידת הזיקה שנוצרה בין בן הזוג הזר לישראל. בתוך כך נשקלים שיקולים שונים ובהם משך התקופה שבמהלה בן הזוג הזר שוהה בישראל (כאשר כאן נעשית הבחנה בין שהייה חוקית וכזו שאינה חוקית), עבודה בישראל, קיומם של קרובי משפחה של הזר בארץ, קיום קרובי משפחה של הזר בחו"ל, קיומם של נכסים בארץ ובחו"ל, זיקת ביקורים לחו"ל, קיומן של זכויות סוציאליות בחו"ל ושיקול הסל המרכזי – מידת התערותו של הזר בחברה הישראלית.

כך, על פי הפסיקה, חשיבות רבה נודעת לקשר שקיים בין הזר לקרוביו של בן הזוג הישראלי הנפטר. עוד חשוב לברר את הקשר שנותר לבן הזוג הזר עם משפחתו שלו בחו"ל. אם מדובר בקשר הדוק, המדינה תיטה שלא לאפשר לזר להמשיך בהליך המדורג בישראל. כן תרומה מיוחדת לחברה הישראלית שיש בפעילות הזר בישראל עשויה, בנסיבות מסוימות, להיזקף לטובת הזר. עוד חשוב לעמוד על משלח ידו של הזר. אם, לדוגמה, הזר מבקש המעמד פיתח קריירה מקצועית בישראל, מדובר בשיקול שעשוי להצביע על זיקה מיוחדת לארץ.

עוד נזכיר כי התקופה שנחשבת לבן הזוג הזר על פי הנוהל נמנית מהמועד שבו מוענק לו מעמד של תושב ארעי (א/5). אך מעמד זה לא ניתן לזר מיד עם הגיעו לארץ, ולפעמים משרד הפנים משתהה השתהות של ממש עד שהוא נכון לתת לזר את רישיון הביקור מסוג א/5. בהקשר זה קיימת פסיקה של בית המשפט לעניינים מנהליים שקובעת כי רשלנות או זלזול שהפגינה המדינה כלפי הזר בכל הנוגע למועד הענקת אשרה מסוג מסוים לא צריכים להיזקף לחובת הזר.

שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום עורכי דין
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
דרג את המאמר
(4), 1הצבעות

אודות הכותב

עוד ארתור  בלאייר

עו"ד ארתור בלאייר

המשרד עוסק בדיני ביטוח, נזיקין, ביטוח לאומי (פגיעות בעבודה), ייצוג בסכסוכים חוזיים מורכבים ובהסדרת מעמד בישראל (אזרחות בישראל, אשרות כניסה, הרחקה מישראל ועוד) לפרטים נוספים אודות עו"ד ארתור בלאייר

מאמרים נוספים מאת עו"ד ארתור בלאייר

האם פסוריאזיס יכול להיות מוגדר כמחלת מקצוע המזכה ב...

26/10/2016   מאת: עו"ד ארתור בלאייר האם פסוריאזיס יכול להיות מוגדר כמחלת מקצוע ולזכות את החולה בקצבת נכות נפגע ...

הענקת דירה במתנה: לא כל-כך פשוט

01/12/2014   מאת: עו"ד ארתור בלאייר לכאורה אין פשוט ומובן יותר מרצונו של הורה לתת לילדו דירה במתנה. אך פעולה שכ...
אין להוסיף תגובה המנוגדת לתקנון האתר

תגובות

לא התקבלו תגובות למאמר