פיצוי בגין ימי מעצר והוצאות בתיק מאחר והתיק הוגש בחוסר ראייתי מסוים

כנגד המבקש ואדם נוסף, הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות של כניסה למגורים לשם ביצוע פשע בצוותא חדא, גניבה בצוותא והסגת גבול וכן הוגשה בקשה למעצר עד לתום ההליכים נגדם. המבקש נעצר בפועל בין התאריכים 24.12.07 ועד 13.04.08 וזוכה לאחר ניהול הוכחות כנגדו. בבקשתו זו הוא עתר לחייב את המדינה לפצותו בשל מעצרו ולשפותו בגין הוצאות הגנתו בתיק וזאת על רקע זיכויו.

בבקשתו ציין המבקש כי בידי המדינה הייתה רק ראייה אחת שהיא הודעת האחר במשטרה, אשר קשרה אותו לעבירות נשוא כתב האישום דנן ומכאן, שהתנהגות המדינה בעניינו הייתה בלתי סבירה ולא הוגנת. כן טען המבקש שהתקיימו בעניינו נסיבות אחרות שהצדיקו מתן פיצוי ביניהן היותו בן 18, דחיית בקשתו לעיון חוזר בתנאי מעצרו, ועוגמת הנפש והפגיעה הכלכלית בו. המדינה מנגד, התנגדה לבקשתו נוכח העובדה שאכן התקיימה תשתית הלכאורית להגשת כתב האישום שהצדיקה את מעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו. עוד טענה המדינה שהמשפט התנהל בצורה הוגנת ותקינה והסתיים בתוך פחות מארבעה חודשים וכי בקשת המבקש הייתה נגועה בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים שכן בבקשה המקורית לא צוין שהמבקש היה עצור בתיק זה במקביל לתיק אחר.

בית המשפט קבע כי הגשת כתב האישום כנגד המבקש לא הייתה נטולת יסוד שכן בשלב הגשת כתב האישום אכן היו למדינה ראיות כנגדו, עם זאת, בית המשפט מצא שמשהוברר כי התשתית הראייתית לאישומים כנגד המבקש נסמכה על עדות מי ששותף לעבירה, היא הייתה מחויבת על פי דין, להציג לבית המשפט תוספת ראייתית מסוג "דבר לחיזוק". דבר שלא נעשה. ומכאן שכתב האישום כולו הוגש מלכתחילה בחוסר ראייתי מסוים.

בית המשפט איזן את מכלול השיקולים הרלוונטיים לבחינת קיומן של "נסיבות אחרות שהצדיקו פיצוי" ובהם זיכוי המבקש בסופו של יום ואי קיומן של נסיבות מיוחדות במינן, ומצא לקבל את הבקשה לפיצוי בגין הוצאות הגנתו של המבקש באופן חלקי, זאת לנוכח הסתבכותו הנוספת של המבקש במקביל בתיק פשע אחר, כך שנפסקו לו הוצאות בגין רכיב זה בסך של 5,000 ₪.

באשר לפיצוי בגין מעצרו של המבקש סבר בית המשפט שלא היה מקום להגשת הבקשה בגין כלל ימי המעצר שכן מרבית הימים רוצו בשל התיק הפלילי הנוסף שבגינו הוא הורשע וימי המעצר היוו חלק מהעונש שנגזר עליו. באשר ליתרת ימי המעצר (38) נקבע שיש לפצות את המבקש בסך של 5,000 ₪ בלבד.

בית המשפט קבע שעל המדינה לפצות את המבקש בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק.

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>