זיכוי מביצוע עבירה של חבלה ברשלנות שגרמה לכוויות בפעוטה

בית המשפט זיכה נאשמת מביצוע עבירות של חבלה ברשלנות בפעוטה שכן חלו כשלים בחקירת המקרה, המומחים מטעם המדינה לא בדקו כלל את הזירה או את הפעוטה, גרסתה של הנאשמת נמצאה אמינה ומהימנה וכן לא נוכח מעבר לספק הסביר שהרחצה עצמה הייתה זו שגרמה לכוויותיה של הפעוטה.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה ביצוע עבירה של חבלה ברשלנות אשר אירעה בעת ששימשה כסייעת בפעוטון. על פי המתואר הנאשמת קילחה את הפעוטה שהייתה כבת שמונה חודשים במקלחת אשר הייתה בקומה השנייה במבנה בו נמצא הפעוטון וזאת עשתה כאשר הפעוטה הייתה על גבה מבלי לאחוז בה ומבלי לבדוק את חום המים, כך שהמים זרמו על גופה של הפעוטה. כתוצאה מאותה מקלחת נגרמו לפעוטה כוויות מדרגה ראשונה ושנייה בצידו האחורי של הגב ובצד האחורי של הגפיים העליונים, בכפות הרגליים ובקרקפת. ב"כ הנאשמת כפר בקביעה לפיה הנאשמת לא בדקה את חום המים טרם המגע עם גופה של הפעוטה.

המדינה הגישה חוות דעת מטעמה לפיה פצעי הכוויה התיישבו עם כוויות מנוזל חם והוסיפה שלא ניתן לשלול אפשרות שאלו נגרמו בזמן הרחצה, אך לא ממגע עם מים זורמים אלא "בהטבלה" באותם מים. ב"כ ההגנה הגיש חוות דעת מטעמו אשר הציעה אפשרות של כוויה כימית כתוצאה מחומר כימי שהושאר באמבטיה.

בעדותה ציינה הנאשמת כי במהלך כל המקלחת היא לא חשה שינוי בטמפרטורה של המים וכי הם היו נעימים וכי כל עניין הרחצה ערך כשלוש דקות. עוד ציינה הנאשמת כי בעלת הפעוטון הייתה זו שאמרה לה לרחוץ את התינוקות ללא מתקן הרחצה על מנת לעשות זאת במהירות וכי לאחר הרחצה היא הלבישה את הפעוטה ורק שנגעה בגבה שמה לב שעורה של הפעוטה "התרומם" וגבה נראה אדום, ושרק כ 10 דקות לאחר סיום האמבטיה היא החלה לבכות.

בית המשפט מצא שחלו כשלים בחקירת המקרה שכן על אף שבעלת הפעוטון שהתה בביתה בזמן ביצוע השחזור לנאשמת, היא לא נשאלה לגבי הנחיותיה לאופן ביצוע המקלחת ולא עומתה בנושא אל מול דברי הנאשמת. בית המשפט התקשה לקבל את עדות בעלת הפעוטון אשר טענה כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה ראתה את הנאשמת מקלחת את הפעוטה ללא המתקן שכן המתקן היה ככלל מנוח בחדר אחר שהינו צמוד לאמבטיה. עוד מצא בית המשפט שהחוקרת שבחנה את המקרה "ננעלה" על הסברה כי הכוויות של הפעוטה נגרמו ממים רותחים ולא בדקה את טמפרטורת המים ביום רגיל או ביום אחר אלא הסתפקה בבחינת מהירות זרימת המים החמים בתום השחזור בלבד, ואף היא מצאה שדובר היה במים פושרים בלבד. בנוסף מצא בית המשפט שאכן הפעוטה לא בכתה לאחר המקלחת או במהלכה כיוון שהמטפלת האחרת ששהתה במקום שבה ומסרה שהיא לא שמעה בכי מצד הפעוטה עד אשר בעלת הפעוטון והנאשמת הגיעו אליה בעת ששהתה במטבח.

בית המשפט מצא את עדות הנאשמת אמינה ומהימנה וציין כי הובהר שהיא לא רצתה לעשות כל נזק לפעוטה וכי הייתה מסורה לילדים כפי שהייתה לבנה. לגבי עדות המומחים, בית המשפט לא מצא שלעדות התביעה היה כל יתרון על עדות ההגנה ואף נהפוך הוא שכן מומחה התביעה לא בדק את הזירה ולא את הילדה, לא צפה בשחזור ולא ראה את התיק הרפואי המלא ועל כן חוות דעתו הייתה לקונית ודלה.

בית המשפט קבע נוכח האמור שהפעוטה נכוותה כתוצאה מהמקלחת. עם זאת נקבע שלא הוכח מעבר לכל ספק סביר המנגנון שגרם לכוויות. האם ממים חמים שהצטברו בתחתית האמבטיה, כאשר ברור היה שהמים שהותזו על גופה לא גרמו לכוויות, או כתוצאה מחומרי ניקוי כימיים שנמהלו במים ונותרו בלא משים, על רצפת האמבט. בית המשפט ציין שנוהלי הרחצה אף הם לא הובהרו ובשל כך לא יוחסה לנאשמת רשלנות לגבי אופן הקילוח.

בית המשפט זיכה את הנאשמת מחמת הספק מביצוע העבירה שיוחסה לה.

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>