שחרור לנתין זר שנחשד באונס שכן החקירה בעניינו הסתיימה

העורר נחשד בביצוע עבירת בעילה ללא הסכמה חופשית ומעצרו נתבקש על ידי המדינה לצורך בחינת אפשרות גירושו מן הארץ ובשל החשש לשיבוש הליכי משפט, על אף שהחקירה בעניינו הסתיימה. בית המשפט קמא נענה לבקשת המדינה ועצר את העורר. מכאן ערר זה שהוגש כנגד ההחלטה לעצרו.

ב"כ העורר טען כי תיק החקירה למעשה נסגר ושהעילה בגינה מבקשת המדינה להמשיך ולעצור את העורר איננה חוקית, ומכאן שיש לשחררו באופן מיידי. ב"כ המדינה מנגד טען שאכן לא התקיימו בתיק ראיות מספיקות על מנת שהוא יועבר לפרקליטות, וכי בקשתו למעצר העורר היא למספר שעות בלבד לצורך בחינת התיק על ידי רשות ההגירה ומתן החלטתם בנושא.

בית המשפט מצא שהארכת המעצר הראשונה של העורר נעשתה בעילה של ביצוע עבירה פלילית חמורה שהינה עבירת אינוס, ושבית המשפט קמא קבע בהחלטתו שהתקיים חשד סביר שהעורר ביצע את שיוחס לו ועל כן האריך את מעצרו. אלא שמאז לא חלה כל התקדמות, והחקירה למעשה מוצתה מבלי שלמדינה היו די ראיות לצורך הגשת כתב אישום כנגד העורר. ומכאן, שיש לשחרר את העורר ממעצר.

בית המשפט ציין כי עילת מעצר של בחינת אפשרות גירוש מן הארץ, אסור לה להיות מובאת בפני בית המשפט שדן באישום פלילי. יחד עם זאת הוא הוסיף שכפי שראוי לעשות לגבי כל מי שנחשד בעבירה פלילית, יש לשחררו בתנאים ובערבויות שיבטיחו את המשך התייצבותו בהמשך, במיוחד שעה שמדובר באזרח זר.

בית המשפט קיבל את הערר והורה על שחרור העורר תמורת התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ והפקדת מזומן בסך 2,500 ₪.

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>