|
| מסתבר שהמחלוקת שאתה מעלה פה עלתה גם בפסיקת העליון (ולא נפתרה לגמרי)
היה לי קצת זמן היום, אז החלטתי לבדוק דברים בפסיקה והנה הגעתי לפסק דין עליון (הרשם מרזל) מיום 3.12.07, שקובע כי בעניין סעיף 38 לחוק הבוררות ימיי הפגרה לא יבואו במנין. במסגרת החלטה זו, העלה הרשם מרזל גם את המחלוקת שהעלאת כאן:
"אכן, השאלה היחידה שבמחלוקת בבקשה זו הינה אם יש למנות את ימי הפגרה במסגרת המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה בענייני בוררות. נקודת המוצא לנדון הינה סעיף 38 לחוק הבוררות הקובע כי השגה על החלטת בית המשפט ניתנת לערעור לפי סעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, שהוא דהאידנא סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984...
ומה באשר לפגרה? היות וגם בעניין זה אין בחוק הבוררות כמו גם בתקנות הבוררות כל הוראה, תחול הוראת תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי ועל פיה לא יבואו באין הוראה אחרת, ימי הפגרה במניין הימים. קביעה מעין זו אינה חדשה עימנו והיא מצאה ביטוי בהחלטות בית משפט זה (ראו למשל רע"א 233/88 שחר נ' גבאי (לא פורסם, 20.10.1988)) המשמעות היא כי בהליך שלפנינו, שעניינו בקשת רשות ערעור על החלטה בענייני בוררות, אין למנות את ימי הפגרה...
ודוק: ער אני לכך כי קיימת שאלה ואף מחלוקת בכל הקשור במניין ימי הפגרה בכל הקשור במועדים שנקבעו במפורש בחוק הבוררות, כגון מנין 45 הימים לשם הגשת בקשה לביטול פסק בורר (על פי סעיף 27 לחוק הבוררות). בעניין זה הושמעו דעות שונות ואף הפסיקה אינה לכאורה חד משמעית בנדון (ראו רע"א 9460/00 איזנברגר נ' קידר (לא פורסם, 13.2.02); רע"א 7393/04 אברמוביץ נ' רוני סיני יזמות והשקעות בע"מ (לא פורסם, 27.12.05); ראו עוד, ה"פ 1378/06 (ת"א-יפו) סטולרו נ' מועדון כדורסל מאוחד "אליצור מכבי" נתניה (לא פורסם, 16.7.07) וכן אוטולנגי הנ"ל, בעמ' 1124-1127)). עם זאת, אין מחלוקת זו נוגעת לעניין שלפני. כך הדבר, שכן אין חולק כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פי סעיף 38 לחוק הבוררות אינו קבוע בחוק הבוררות אלא נובע הוא מתקנות סדר הדין האזרחי ובמצב דברים זה, אין טעם טוב בעיני לקבוע כי הוראת סעיף 399 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת את מועד 30 הימים תחול על העניין, בעוד שתקנה 529 לאותן תקנות לא תחול. [רע"א 7978/07 חבר לחייל בע"מ נ' האגודה למען החייל (מאגר נבו, 3.12.07)].
|