|
| שאלה: כיצד מערערים על החלטת פקיד ההסדר?
תשובה: הכלל: מי שנפגע רשאי לערער בפני בהמ"ש מחוזי תוך 30 יום מיום הצגת הלוח.
החריג: מי שהינו מחזיק מכוח ההתיישנות, רשאי לערער בפני בהמ"ש מחוזי תוך 3 חודשים.
שאלה: במצבים בהם קיים ניגוד עניינים מובנה בין עו"ד ללקוח, מה אומר הדין? ומי יכול לאשר?
תשובה: יש איסור טיפול נגד לקוח, וכאן ישנה הבחנה: 1. בין לקוח קבוע אז נדרשת הסכמת הצדדים בכתב, ניסוח הסכם עבור 2 צדדים, הסכם תיחום שירות מקצועי. 2.לקוח חד פעמי או לשעבר - רק באישור הועד המחוזי, פניה מראש, כאשר בד"כ מדובר על מידע מסויים שאין לו זיקה של ממש לעניין.
שאלה: מהי זכות הערעור?
התשובה: זכות הערעור היא זכות יסוד באופן שלכל אדם הזכות להישמע בבית משפט, פעם בערכאה ראשונה ופעם בערכאת ערעור. אין בכך כדי לפטור אדם מלעמוד במועדים הקבועים בחוק. אולם, כאשר אין הוא עושה כן, יש לבחון אם אכן מצדיקה התנהגותו, מניעת זכות הערעור ממנו" (דברי כב' השופטת שטרסברג-כהן ברע"א 1441/02 פרץ נ' שטרן, לא פורסם).
שאלה: האם חומר שהושג ע"י האזנת סתר שלא כדין נחשב כחומר חקירה והאם רשאי הנאשם לקבלו?
התשובה: תלוי, כאשר מדובר על חומר חקירה שהושג שלא כדין והתביעה מאשימה את הנאשם בהאזנת סתר שלא כדין אזי ניתן להשתמש בחומר החקירה.
יש לבצע הבחנה בין משפט אזרחי - אשר בו ניתן לקבל ראיות שאינן קבילות אם הצד שכנגד אינו מסב את תשומת לב בהמ"ש לכך, אזי הוא הכשיר את הראיות הלא קבילות.
במשפט פלילי - גם אם התקבל בהיסח דעת ראיות שאינן קבילות, כמו האזנת סתר שלא כדין, אין להרשיע נאשם על סמכה של ראיה זו. יש לשים לב כי בפלילי בהמ"ש יבחן את קבילות הראיות ולזכור תמיד שמה שחשוב זה המשקל שבהמ"ש ייתן לראיה. אבל הכלל הוא שאין להרשיע נאשם על סמך ראיה לא קבילה.
|