|
| מעבר חציה תקני אמור להיות רשום ברשות המרכזית לתימרור או ברשות המקומית אם מצוי בתחומה.
יפה עשה הרס"ר שהציב שילוט המוליך למעבר החציה. מראה שהוא דואג לביטחון חייליו ואני תמה מדוע אתה סבור שהוא מנסה להפיל בפח את החיילים. זה מראה עד כמה אתה אטום.
מעבר חציה אף אם הוא דהוי ומהוה - עדיין מעבר חציה הוא. אפשר שהוא מסומן ומתומרר בתמרורים נוספים (135-מעבר חציה ברקבת מקום, או 136 - הולכי רגל בקרבת מקום, או 306 - תן זכות קדימה להולכי רגל החוצים, או 707 - רמזור צהוב יחיד מהבהב).
על סמך מה חרצת משפט שמעבר החציה הנ"ל אינו תקני בעליל? רק בגלל שהוא דהוי או שיש לך נימוקים אחרים.
להלן הנחיות סימון מעבר חציה (אם יש לך סבלנות ללמוד):
הנחיות לסימון מעבר חציה:
א. צבע הסימון של מעברי החציה = לבן.
ב. ככלל, הסדרי החציה של הולכי הרגל יהיו חד משמעיים ובעלי מסר מלא ואחיד גם לגבי ה"הן" וגם לגבי ה"לאו".
כפועל יוצא מכך:
- כל הסדר של חצית הולכי רגל יכלול סימון מעבר חציה (תמרור 811 ), ובנוסף – על פי הצורך – גם תמרור 135 או 136 ו/או 306 ו/או 707 . מכל מקום, אין להציב תמרור 306 ללא סימון 811 על הכביש מתחתיו.
- במעברי חציה בצמתים אין חובה להציב תמרור 306 מעל או ליד מעבר חציה 811 , מפני שהצומת עצמו מהווה מקום שמושך תשומת לב מוגברת.
כנ"ל, גם באזורי מיתון תנועה אין חובה להציב תמרור 306 , מפני ששם התנועה מתנהלת ממילא במתכונת מתונה.
- במקומות שימצא, בשל נסיבות הדרך והתנועה, כי אין אפשרות או צורך להסדיר בו חצית הולכי רגל, אין לסמן מעבר חציה 811 וגם לא יוצב מעל המקום תמרור 306 . יחד עם זה ניתן להציב תמרור 136 ו/או 707 לאזהרה של הנהגים מפני הולכי הרגל במקום. במצב כזה יהיה
נכון יותר לחסום גם את האפשרות הפיזית של החציה באמצעים שונים (למשל: גדר), וכן מומלצת הפניה (על ידי שילוט) של הולך הרגל למקום חציה מוסדר, בסמוך – אם יש כזה.
ג. כדי להבטיח אפשרות הבחנה טובה של המעבר והחוצים בו ע"י הנהגים המתקרבים, ביום ובלילה, יש להאיר ולהבליט מעברי חציה מסומנים .( ע"י תאורת רחוב תקנית.
ד. מעל מעברי חציה להולכי רגל ניתן להציב גם תמרורי 306 מאירים ומוארים מבפנים, כנגזר מן ההצדקים וההנחיות להצבתם.
ה. יש לוודא קיומו של הצדק לסימון מעבר חציה.
ו. מאותה סיבה, יש להקפיד על רמת אחזקה גבוהה של הסימון עצמו, מתקני התאורה שלו, הסרת שילוט מיותר וגיזום צמחיה מסתירה ואכיפת איסורי חניה לפניו. ע"פ תקנה 72 (א)( 6) אסורה החניה לפני מעבר חציה מסומן למרחק של 12 מ' לפחות.
ז. רצוי להנחות ולכוון את הולכי הרגל ו/או רוכבי האופנים החוצים אל מעברי החציה המסומנים. ניתן לעשות זאת ע"י ריצוף, מעקות בטיחות, גידור במיפרדות, גינון וצמחיה נמוכים.
ח. הפס (או הקוביה) הראשון והאחרון של המעבר – בסמוך לאבן השפה –יהיו במרחק של כ- 20 ס"מ מאבני השפה, זאת כדי למנוע את שחיקתו של הצבע ע"י זרימת המים בחורף ומכונת המטאטא בקיץ.
ט. חשובים במיוחד קשרי הגומלין בין מעברי-החציה ובין קוי העצירה בצמתים, תחנות האוטובוסים, מפרצי חניה, מפרדות ואיים.
|