|
| מקורה של חובת השימוע הנו במגזר הציבורי ואולם הפסיקה הרחיבה חובה זו גם על המגזר הפרטי (חובת תום הלב וכולי) וזאת על מנת לבחון את המשך העסקתו של עובד פלוני וכן על מנת ליתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו שיש בהן כדי למנוע את פיטוריו. לחובה זו חריגים. כך למשל במקרה בו נבעו הפיטורים על רקע צמצומים. בהנחה ולא כך הדבר, הרי שהפרת זכות שימוע יכולה לזכות את העובד בביטול הפיטורים או בפיצוי כספי, תלוי בנסיבות העניין. לפיכך באפשרותך לדרוש שימוע ובמידה ותעני בשלילה, כי אז ביכולתך להגיש תביעה בטענה שהפיטורין נעשו שלא כדין ו/או תביעה לפיצוי כספי. לחילופין, ובמידה ותוותרי על זכות זו, ברי כי הנך זכאית לתשלום מלוא הזכויות אותן צברת בהתאם לתקופת עבודתך (ככל שאלו לא שולמו לך).
|