|
| החוק אוסר לשלם תשלום גלובאלי בגין שעות נוספות וקובע שאם שולם תשלום כזה, הוןא יחשב כחלק מהשכר הרגיל ויש לשלם על שעות נוספות בנפרד. החוק גם קובע שיש עובדיהם שעליהם לא חל חוק שעות עבודה ומנוחה ובמקרה זה מותר לשלם שכר גלובאלי בגין שעות נוספות.
החריגים העיקריים הם עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם או עובדים בתפקידי הנהלה הדורשים מידה מיוחדת של אמון (ולפי הפסיקה מדובר בעיקר על מנכלים סמנכלים ובכירים בדרג דומה). ברור שלגבי שתי קבוצות עבודים אלו, אין לצפות הפחתה בשכר במקרה של העדרות מחלק קטן משעות העבודה.
אבל, בפועל בתי הדין מכירים בשיטה הנקוטה בהרבה חברות היי טק כדלהלן.
העובד מועסק במשרה מלאה של 43 שעות בשבוע ומקבל שכר בסיס, ובנוסף מקבל תשלום גלובאלי על עבודת שעות נוספות בין אם יעבוד שעות אלו או לא.
במקרה זה, ברור שמותר לנכות משכרו של העובד אם הוא מחסיראך לפי לשון החוק היה על בתי הדין לחייב את המעסיק לשלם על שעות נוספות שנעשו בפועל בנוסף לתוספת הגלובאלית. למעשה, כל עוד לא מדובר בשעות נוספות חריגות במיוחד, שהתשלום בגינם היה אמור להיות גבוה מהתוספת הגלובאלית, מכירים בתי הדין בסידור ולא מחייבים את המעסיקים בתשלום שעות נוספות.
|