| בתאריך 8/6 רכשתי בחנות בגדים במכבים רעות פריטי לבוש בסך של 800 ש"ח.
בתאריך 13/6רכשתי שוב פריטי לבוש בסך 700 ש"ח וקיבלתי פתק זיכוי על סך 260 ש"ח מהקניה הקודמת.
כעבור מספר ימים רציתי לממש את שובר הזיכוי אך גיליתי שהפתק אבד לי. הייתי בטוחה שלאור זה שאני לקוחה קבועה ובעלת החנות אף הייתה מודעת לשובר הזיכוי אשר ניתן לי ומתועד אצלה בספר הקבלות , כי לא תתעורר בעיה מבחינתה.
נדהמתי לתגובה התקיפה של בעלת החנות שאמרה לי "אובדן שובר הזיכוי של 260 ש"ח הוא בעיה שלך" , היא זכרה היטב את הקניה שלי (זוהי חנות קהילתית שבה כולם מכירים את כולם)וכן את העובדה שהיא נתנה לי שובר זיכוי. בידי גם ההעתק של העסקות שעשיתי בכרטיס הויזה שלי.
כל ניסיון לפתרון צודק נשלל על-ידה . הצעתי לה שאני אמסור לידיה צילום של תעודת הזהות שלי בשילוב תצהיר על אובדן שובר הזיכוי – אמצעי שיפתור בעיות עם מס ההכנסה
לטענתה, אך היא סירבה
עצם העובדה שהיא סירבה להצעה זו מעידה על כך שגזילת כספי הייתה לנגד עיניה ולא פתרון ראוי המכבד אותי כלקוחה.
אין צורך להבהיר כמה הסיטואציה כאבה לי . ברצוני לציין כי אני לקוחה קבועה בחנות זו במשך 10 שנים לכן תמוה בעיני היחס הזה. לפעמים אנו בני ערובה של בעלי חנות תאבי בצע, אגרסיביים ונותני שירות לקוי. ידוע לי כי כנסת ישראל מנסה לחוקק בימים אלה חוקים שיעמדו להגנת הצרכן בשל בעלי חנות שגילו התנהגות דומה לזו שתוארה.
האם אני יכולה לתבוע את כספי או לחייב אותה כח תנפיק לי זיכוי חדש.
הערה:לנגד עיני היא מצאה את העתק הקניה שלי אך היא סירבה לאפשר לי לממש את זכותי. כך נמצאים ברשותה ה260 ש"ח שלי מבלי שקיבלתי תמורתם סחורה.
בברכה
צייגר דורית
|