|
| באין הסכם מפורש ראתה הפסיקה שלנו, שדנה במצב שלפני חוק המקרקעין וחוק השכירות והשאילה, את מעמדו של מי שהשתמש במקרקעין של הזולת, ברשותו, כמעמד של בר-רשות. רשות כזאת, כשהיא נתנה ללא תמורה, נתן היה לפי הפסיקה לבטלה. אך אופן הבטול ותנאיו תלויים היו בטיבה של הרשות. מכיוון שבמקרה שלנו יש הסכם הרי שיש לנהוג בהתאם להסכם.
|