|
| 1. העיסוק בהגדת עתידות לא ישמש הגנה מפני התביעה, אלא דווקא יחמיר את מצבה של מגדת העתידות, משום שעיסוקה (בהנחה שהיא עושה זאת תמורת שכר, ולא בגדר שעשוע או בידור) הוא עבירה פלילית, שעונשה עד שלוש שנות מאסר, לפי סעיף 417 לחוק העונשין.
2. חוק איסור לשון הרע מגן, בין היתר, על פרסומים שנעשו בתום לב בנסיבות מסוימות, למשל: כדי להגן על עניין אישי כשר של מי שהפרסום מופנה אליו. אבל במקרה הנדון קרוב לוודאי שטענת תום הלב תידחה על הסף בשל אי-חוקיות העיסוק. ואפילו היה העיסוק חוקי, סעיף 16(ב) לחוק קובע:
"חזקה על הנאשם או הנתבע, שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם...
"(1) ...
"(2) הדבר שפורסם לא היה אמת, והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא".
ועיון בקלפים או במשקע הקפה לא ייחשב, מן הסתם, אמצעי סביר לעניין זה.
|