|
| די בכך שהכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע, כדי שייחשב כפרסום לשון הרע. זאת להבדיל מלשון הרע בעל-פה, שרק אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר, תיחשב כפרסום. ולראיה, סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע: "רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות – (1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; (2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.”
|