|
| בסעיף 42א(א)
לפקודת הראיות נקבע,
כי "הממצאים
והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי,
המרשיע את הנאשם, יהיו
קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור
בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו
נובעת מאחריות המורשע, ובכלל
זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא
בעל דין במשפט האזרחי".
אבל לא נקבע ההיפך מזה,
כלומר: פסק
הדין, המחייב את הנתבע
במשפט האזרחי, אינו
ראיה לאשמתו במשפט הפלילי באותו עניין,
בשל נטל ההוכחה הכבד יותר
במשפט הפלילי וסדרי הדין השונים (במשפט
פלילי זכותו של הנאשם לשתוק; במשפט
אזרחי על הנתבע להגיש כתב הגנה,
ושתיקתו, ככלל,
מהווה הודאה).
הזוכה יכול אפוא להגיש גם
קובלנה נגד הנתבע (כל
עוד העבירה לא התיישנה), אך
לא לבסס אותה על פסק הדין במשפט האזרחי.
|