|
| 1. לשון הרע היא (בתמצית)
דבר שפרסומו עלול להשפיל
אדם, לעשותו מטרה לשנאה
או ללעג, לפגוע במשלח
ידו וכדומה (ראי סעיף
1 לחוק איסור לשון הרע).
2. אין הבדל, לא
מבחינה לשונית ולא מבחינה משפטית,
בין "לשון
הרע" לבין "דיבה",
אך המונח שבחר המחוקק הוא,
כאמור, לשון
הרע, והוא הרווח בכתבים
משפטיים.
3. בדרך כלל ביקורת היא לשון
הרע כהגדרתה בחוק (אלא
אם כן כולה דברי שבח והלל למבוקר),
אבל:
4. יש דברים פוגעים, או
שעלולים לפגוע, אשר
החוק מתיר את פרסומם, לא
משום שאינם לשון הרע, אלא
חרף היותם לשון הרע, ולדוגמה:
אמת שיש בה עניין ציבורי
(סעיף 14 לחוק);
פרסום בתום לב שנועד להגן
על עניין אישי כשר של הפוגע או של מי
שהפרסום מופנה אליו (סעיף
15(3) לחוק); ביקורת
בתום לב על יצירה שפרסם הנפגע או על פעולה
שעשה בפומבי (סעיף 15(6)
לחוק) ועוד.
5. תום הלב, כשהוא
נדרש כתנאי לפרסום, ייבחן
על-פי סבירות הפרסום,
ושקרים ביודעין או דברים
שאינם אמת אשר פורסמו בלי שנבדקה אמיתותן
וכן דברים הפוגעים מעבר לסביר חזקה שפורסמו
בחוסר תום לב, כמפורט
בסעיף 16 לחוק.
6. טרם שמעתי על מבקר,
שביקש תחילה את רשות המבוקר
כדי לפרסם ביקורת עליו, אך
ברור, שאם הפרסום נעשה
בהסכמת המבוקר, לא תהיה
לו שום עילת תביעה נגד המבקר.
|