אין מדובר בשאלה בדיני משפחה אלא בדיני בנקאות - פנה לפורום המתאים

לפני כ-20 שנה נפטרה דודתי (אחות אבי שנפטר אף הוא).
דודתי היתה ערירית, ניצולת שואה אשר בעלה נפטר לפניה ולא היו לה ילדים.
לאימי יש צו ירושה מבימ"ש כדין.
לאחר פטירתה של דודתי, נסעתי עם אימי (וצו ירושה) לסניף בנק בו התנהל חשבונה בעיר לוד.
בפגישה בקשתי פרוט יתרות וסוכם כי הכסף יעבור לחשבונה של אימי בסניף בנק בנתניה.
לאחר תקופה של כ-שנה ולאחר שאימי מסרה כי קיבלה את הכסף, בביקור מקרי בעיר לוד נכנסנו שוב
לסניף בנק ע"מ לוודא כי היתרה - 0.
להפעתי נתברר כי צץ סכום גדול והתווסף לחשבון. כמובן כי בקשנו העברה לחשבון של אימי
לאחר מס' שנים נוספות העניין חזר על עצמו.
ושוב בפעם שלישית הייתי בבנק ושוב נגלתה יתרה. (מאז לא ביקרתי יותר בסניף)
לפני כחודש ימים צלצלו מהבנק שיש יתרת כספים שעומדת הרבה מאוד שנים.
ברצוני להדגיש כי דודתי לא שלטה בשפה העיברית (דיברה בעיקר ביידיש) וטענה כי פקידה בבנק גונבת את כספה
מה שנראה לי היום מאוד הגיוני (להזכירכם אישה ערירית) .
עדיין לא משכנו את הכסף. בשיחה עם מנהלת בסניף הובהר לי כי עלינו להגיד תודה לבנק שמצאו אותנו ומחזירים את כספינו.
כמובן שהבנק משך עמלות במשך כל השנים, ומה קורה עם ריביות.
האם הבנק התרשל והיכן אחריות הבנק? (פרטי אימי נמצאים בבנק בעקבות בקורינו הראשון)
מה עלי לעשות?
אודה לתשובתכם,
יוסי





*הערת מערכת לנוחותך - מצא עו"ד באינדקס עורכי הדין: עורכי דין בנתניה