כיצד תוקפם של חוקי המדינה משפיע על חוקים קוגנטיים והאם הם ניתנים להתנאה?
תוקפם של חוקי המדינה
אביעד
30/07/08
לרב ברנד-
אם חוקי המדינה נסמכים על דינא דמלכותא דינא,
הרי שלא משנה מתוקף מה הם בדיוק (הפקר בי"ד, מחילה וכו')
מ"מ הם לעולם יהיו דיספוזיטיביים, שהרי כל תנאי שבממון תנאו קיים,
וגם לא גרע מהדינים הממוניים של התורה כולה.
אם כן, כל החוקים הקוגנטים של הכנסת ניתנים להתנאה.
זה הגיוני שבמדינה שהיא יהודית דמוקרטית לא יהיו חוקים קוגנטים
להגנה על החלשים וכד'? (ואף אם נשתמש בהפקר בי"ד בשביל לאכוף חוקים קוגנטים, הרי בטלת את ההלכה שכל המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים)
אם חוקי המדינה נסמכים על דינא דמלכותא דינא,
הרי שלא משנה מתוקף מה הם בדיוק (הפקר בי"ד, מחילה וכו')
מ"מ הם לעולם יהיו דיספוזיטיביים, שהרי כל תנאי שבממון תנאו קיים,
וגם לא גרע מהדינים הממוניים של התורה כולה.
אם כן, כל החוקים הקוגנטים של הכנסת ניתנים להתנאה.
זה הגיוני שבמדינה שהיא יהודית דמוקרטית לא יהיו חוקים קוגנטים
להגנה על החלשים וכד'? (ואף אם נשתמש בהפקר בי"ד בשביל לאכוף חוקים קוגנטים, הרי בטלת את ההלכה שכל המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים)
דד"ד ומתנה עמש"כ בתורה
ד"ר יצחק ברנד
05/08/08
בשאלתך כמה ניגודים וסתירות. התוקף המחייב של החוקים הוא דד"ד. עם זאת, הם ניתנים להתנאה, כפי שחוקי התורה ניתנים להתנאה.
ישנם חוקים קוגנטיים כמו חקיקה סוציאלית. חוקים אלה אינם ניתנים להתנאה, ממש כשם שגזירות חכמים או דד"ד באיסורא - לא ניתנים להתנאה.
ישנם חוקים קוגנטיים כמו חקיקה סוציאלית. חוקים אלה אינם ניתנים להתנאה, ממש כשם שגזירות חכמים או דד"ד באיסורא - לא ניתנים להתנאה.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי