איך ניתן למנוע סכסוכים חמורים בין שותפים עסקיים?

סכסוך שותפים שלא מטופל בזמן כמעט תמיד מסלים. בתחילתו יש אי־הסכמות נקודתיות. בהמשך מצטברים תסכולים, חשדנות ופערי ציפיות. כאשר הדברים מגיעים לבית המשפט, חומרת הסכסוך כבר גבוהה מאוד. לא מדובר עוד במחלוקת עסקית רגילה, אלא במשבר אמון עמוק.

בפועל רואים שיתוק ניהולי. אין החלטות. אין חתימות. אין תזרים תקין. לעיתים מוגשות בקשות לסעדים דחופים, כמו צווי מניעה ועיקולים. לעיתים קרובות יש תביעות לקיפוח מיעוט לפי סעיף 191 לחוק החברות, דרישות לרכישה כפויה של מניות או בקשות לפירוק מטעמי צדק ויושר. לעיתים מוגשות גם תביעות נגזרות בטענה להפרת חובת אמונים או לניהול בניגוד לטובת החברה. במקרים קיצוניים עולה טענה להרמת מסך ולאחריות אישית של דירקטורים ובעלי מניות. לרוב, הנזק אינו רק משפטי. לקוחות נרתעים, עובדים עוזבים, בנקים מקשיחים עמדות, והמוניטין נפגע. ההליך עצמו עלול להימשך שנים ולגבות עלויות כבדות. בית המשפט יכול להכריע בסכסוך המשפטי, אך הוא אינו משקם יחסי שותפות שהתפוררו.

כדי להימנע מהידרדרות כזו יש לפעול מוקדם. הבסיס הוא הסכם מייסדים/שותפים מפורט וברור. יש להגדיר סמכויות, מנגנוני הכרעה, מדיניות חלוקת רווחים, שכר ותנאי השקעה עתידית. חשוב לקבוע מנגנון יציאה, כגון מנגנון רכישה/מכירה, שיאפשר היפרדות מסודרת במקרה של משבר. רצוי להפריד בין בעלות לניהול ולהגדיר תפקידים ותחומי אחריות באופן חד. מנגנון יישוב סכסוכים, הכולל גישור מוקדם או בוררות מסחרית, עשוי למנוע פנייה מיידית לבית המשפט. שקיפות שוטפת בדוחות ובמידע מצמצמת חשדות. ישיבות שותפים קבועות יוצרות ערוץ תקשורת רציף. כאשר מופיעים סימני משבר ראשונים, נכון לפנות לייעוץ ולא להמתין לפיצוץ. סכסוך שותפים הוא בדרך כלל תהליך מתמשך. מי שמזהה מוקדם ומטפל נכון, שומר על העסק. מי שמתעלם, מגלה שהמחיר כבד ולעיתים בלתי הפיך. לפרטים על הספר סכסוך שותפים בעולם העסקי