תודה רבה. עזרת לי מאוד ובזכותך נפתרה לי הבעיה.

אישתי תבעה אותי לגירושין, פירוק שיתוף וכתובה בבית הדין הרבני.
גם הידיים שלי לא נקיות, ותבעתי שלום בית.
כבר הוחלט, מבלי שהייתי מיוצג, שהאישה מורדת בי ולכן אינה זכאית לכתובתה. כמו כן בית הדין המליץ להגיע להסכמות, אבל לא להתגרש.

1. החלטתי להגיע לשם ללא ייצוג, כשהליווי היחיד שלי הוא ספר תהילים. הנחתי שהופעה עצמית תהיה אותנתית יותר בפני הדיינים ובינתיים זה הוכיח את עצמו. אנחנו לא דתיים.

2. יש לנו ילדים משותפים, ובכל מילה שיוצאת לי מהפה אני לוקח בחשבון שאת הפרוטוקולים גם הילדים שלנו יקראו. ועל כן הבחירה לי בשלום בית, למרות שלתביעת שלום בית אין באמת ערך בעיני או בעיני אישתי.

3. אין לי הוכחה לבגידה, אבל יש הרבה יותר מיסוד סביר להניח שיש בגידה. בתפיסת העולם שלי, האחריות לבגידה היא לרוב על הצד הנבגד. בעברנו הרחוק התגברנו על בגידות של שנינו והמשבר הנוכחי לא קשור לכך.

4. אני שואל אם יש ערך כלכלי לטעון לבגידה? לאישתי יש עו"ד יקר שהיא שכרה מהחשבון המשותף- ולהפריך את מה שאני רואה הוא לא יכול וברור שהוא יכחיש הכל.
בשורה התחתונה אפילו בית משפט לענייני משפחה כבר לא לוקח ברצינות את הטענות שלו.

5. אל תמליצו לי על ייצוג. אין דבר נכון יותר מלהגיע עם תלושי שכר ותדפיסי חשבון בנק עם פירוט אשראי לכל אחד מהדיונים שלנו ולתת לשופטת להתעמת עם העו"ד. זה מה ששניהם טובים בו. הדיינים בבית הדין מרבים לצטט "חכמים וגאונים" ועורכי דין, בניגוד לתלמידי ישיבות לא יודעים על מה הם מדברים. אין כמו לפתוח ספר פירושים לדברים שהם מצטטים, ולהגיע מוכנים לדיון הבא.

בתודה מראש, עמיחי.