האם רופא חייב לדווח על אבחון הפרעת אישיות להורים או לגורמים סוציאליים?
הפרעות אישיות – חיסיון רפואי
ערן
30/04/15
שלום רב,
במקרה של אבחון של הפרעת אישיות בהורה או בהורים - האם על הרופא חובה לדווח לגורמים סוציאלים וכן
לבני המשפחה? בהתאם לאופי הדברים, התעללות
פיזית ורגשית במשפחות בהן הורה לוקה בהפרעת אישיות הנה חלק מעורך החיים היום יומיים - כידוע ש-90%
מההתעללות בתוך המשפחה אינה מדווחת.
האם המערכת הבריאותית והסוציאלית התרשלה שלא פעלה על מנת למזער את
ההשלכות של משפחה שחייה בצל הורים הלוקים בהפרעת אישיות?
כמו כן, מבחינה פסיכיאטרית, אדם הלוקה בהפרעת אישיות נחשב כאדם לא
שפוי – או לא מיושב בדעתו - וכן ההשפעות
הנן מרחיקות לכת על פני דרך החשיבה. האם מבחינה משפטית ניתן למנות אופוטרופוס
בהתאם?
במקרה של אבחון של הפרעת אישיות בהורה או בהורים - האם על הרופא חובה לדווח לגורמים סוציאלים וכן
לבני המשפחה? בהתאם לאופי הדברים, התעללות
פיזית ורגשית במשפחות בהן הורה לוקה בהפרעת אישיות הנה חלק מעורך החיים היום יומיים - כידוע ש-90%
מההתעללות בתוך המשפחה אינה מדווחת.
האם המערכת הבריאותית והסוציאלית התרשלה שלא פעלה על מנת למזער את
ההשלכות של משפחה שחייה בצל הורים הלוקים בהפרעת אישיות?
כמו כן, מבחינה פסיכיאטרית, אדם הלוקה בהפרעת אישיות נחשב כאדם לא
שפוי – או לא מיושב בדעתו - וכן ההשפעות
הנן מרחיקות לכת על פני דרך החשיבה. האם מבחינה משפטית ניתן למנות אופוטרופוס
בהתאם?
החריגים לחובת הסודיות הרפואית של רופא כלפי מטופל
03/05/15
לערן שלום,
המחוקק הישראלי הגן על זכותו של החולה לסודיות רפואית ע"י שורה של חוקים ובכללם חוק זכויות החולה, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לאור מעמדה החוקתי של הזכות, לא בנקל תותר הפרתה.
רשימת החריגים המצומצמת מנויה בחוק וכוללת, בין היתר, מצב בו בידיו של הרופא ראיות לכך שהחולה זומם לבצע מעשה פשע. במצב כזה, חובה עליו למסור מידע החיוני למניעת הפשע. במקרה בו קיים חשש בלבד (להבדיל מראיות חד משמעיות) כי אדם עשוי להוות סכנה מיידית לעצמו או לזולתו- על הרופא המטפל לאשפזו בכפייה לצורך השגחה והערכת מסוכנותו.
מן האמור לעיל עולה, שהפרעת אישיות (שלה מתחם רחב של מצבים ודרגות חומרה) איננה מצדיקה בפני עצמה הפרת חובת הסודיות אלא אם קיימות ראיות או חשש למסוכנות קונקרטית.
מינוי אפוטרופוס אפשרי כאשר אדם חולה במחלה נפשית כרונית המשבשת את תפקודו במידה כזו שאיננו מסוגל לקבל החלטות רציונאליות על גופו ו/או רכושו. במקרים אלה יש לתמוך את בקשת המינוי בחוות דעת פסיכיאטרית במסגרתה יקבע הרופא האם מתחייבת אפוטרופסות לענייני רכוש בלבד או גם לענייני גוף (כגון יכולת לחתום על הסכמה לאשפוז או לניתוח).
בברכה,
עו"ד אורלי הרמן
מנהלת פורום רשלנות רפואית
המחוקק הישראלי הגן על זכותו של החולה לסודיות רפואית ע"י שורה של חוקים ובכללם חוק זכויות החולה, חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לאור מעמדה החוקתי של הזכות, לא בנקל תותר הפרתה.
רשימת החריגים המצומצמת מנויה בחוק וכוללת, בין היתר, מצב בו בידיו של הרופא ראיות לכך שהחולה זומם לבצע מעשה פשע. במצב כזה, חובה עליו למסור מידע החיוני למניעת הפשע. במקרה בו קיים חשש בלבד (להבדיל מראיות חד משמעיות) כי אדם עשוי להוות סכנה מיידית לעצמו או לזולתו- על הרופא המטפל לאשפזו בכפייה לצורך השגחה והערכת מסוכנותו.
מן האמור לעיל עולה, שהפרעת אישיות (שלה מתחם רחב של מצבים ודרגות חומרה) איננה מצדיקה בפני עצמה הפרת חובת הסודיות אלא אם קיימות ראיות או חשש למסוכנות קונקרטית.
מינוי אפוטרופוס אפשרי כאשר אדם חולה במחלה נפשית כרונית המשבשת את תפקודו במידה כזו שאיננו מסוגל לקבל החלטות רציונאליות על גופו ו/או רכושו. במקרים אלה יש לתמוך את בקשת המינוי בחוות דעת פסיכיאטרית במסגרתה יקבע הרופא האם מתחייבת אפוטרופסות לענייני רכוש בלבד או גם לענייני גוף (כגון יכולת לחתום על הסכמה לאשפוז או לניתוח).
בברכה,
עו"ד אורלי הרמן
מנהלת פורום רשלנות רפואית
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
