הערה:
רשלנות רפואית?.. נזיקין?…
מתלבט לגבי הגשת תביעה וגם אם שאלתי כאן לא מפורטת, אשמח שאם תוכלי לכוון אותי.
עקרונית, נטייתי היא לא להגיש תביעה, הטומנת בחובה התחלה של תהליך מתיש וגורם סטרס לאורך זמן.
מאידך, אני זקוק מאד לכסף בגלל מצבי. וגם התחושה שבעזיבת הנושא, אני מאפשר לאדם שנהג בצורה איומה להמשיך לעבוד, ואין אני מגן על האישה ותובע את הנזק שנגרם לה.
קרובת משפחה מדרגה ראשונה, דיירת במוסד סיעודי פרטי נמצאה בבוקר ע"י הצוות כשהיא זועקת מכאבים.
היא מוגדרת כסיעודית, ועל המיטה אזהרה,ש שיש להורידה ולהעלותה מכסא הגלגלים למיטה רק באמצעות 2 אנשי צוות.
ה"העלאה מהכסא למיטה" אחרי ארוחת הערב, נערכת בסביבות שבע. ואז הדיירים מושמים במיטות עד הבוקר כשבלילה יש בדיקה רציפה והחלפת תנוחות וחיתולים.
הרופאה בבוקר צלצלה אלי ואמרה שהאישה נמצאה בבוקר זועקת, ונראה שיש לה שבר.
יש לציין, שהאישה קיבלה ארוע מוחי לפני שנים, וקיימת ירידה קוגניטיבת, היא גם לא יכולה לדבר מלבד מילים בודדות או משפט קצר, אך היא מ ב י נ ה.. מה קורה סביבה מגיבה ויודעת לענות לעניין, אם כי בשיבוש מילים .
כשלקחתי אותה לבית חולים, הסתבר שיש לה שני שברים, וחבלות בכל הגוף. (זה נראה ממש כאילו נשמטה מיד המטפל בעת העברה למיטה, לפי מיקום השברים).
היא אמרה לי בבכי, שכל הלילה צעקה, והאח לא עזר לה.
האישה לא יכולה בעצמה לעמוד. אך עם עזרה ותמיכה, היא יכולה להישען על הליכון. היא גם לא יכולה כמובן לקפוץ מהמיטה... לשבור את הרגלים ולקפוץ חזרה למיטה כאילו לא קרה כלום.
עד היום, הנהלת המקום לא הגיבה.
התשובה היחידה היתה בזמנו, ש"אין לנו מצלמות בחדרים ולכן אנחנו לא יודעים איך זה קרה".
בלילה, אח אחד עובד במחלקה ההיא.
נראה לי, שהוא מנע ממנה טיפול והגעה בלילה לבית חולים.
הוא לא דיווח (רק בבוקר הרופאה אמרה שגילו את זה).. וכנראה שנראה, שהיא נשמטה לו בעת העברה למיטה בערב (למרות שיש הוראה ש2 יעלו אותה יחד) ולכן חשש לדווח והפקיר אותה ללא אבחון וטיפול.
(האחים שם לעיתים עובדים יותר שעות ממשמרת אחת ויתכן שהוא היה בעת העלתה למיטה בערב)
היא היתה זקוקה לניתוח, אך בגלל מצבה, חששו האורטופדים לנתחה, ואמרו, שללא ניתוח, היא לא תוכל להשתקם לעולם. והמצב לא טוב.
מחוסר ברירה ואחרי דיונים, הוחלט לשים גבס לכל הרגל.
(השבר השני היה במיקום שאי אפשר)
היתה הוראה מבית החולים לדאוג לשינוי תנוחות כל העת.
אחרי כמה ימים גיליתי שלא נעשו שינויי תנוחות. האחות טענה, שה"פיסיוטרפיסט" בחופש, ולכן הם לא עושים שינוי תנוחות עד שיקבלו את הוראתו. (למרות שהייתה הוראה מבית חולים).
כעסתי מאד, והעמדתי את הצוות על טעותם המקצועית.
אז במקום שינוי תנוחות הביאו מזרון אויר.
העברתי אותה לבדיקה בבית חולים, ומסתבר שנוצר פצע לחץ בעקב, במקום של הרגל הנתונה בגבס שלא הוזזה ולא נעשו שינוי תנוחות.
האישה התדרדרה מהרגע שקרה האירוע.
מאישה שתפרה בצמר בריפוי בעיסוק, הפכה אפטית, לא רצתה לדבר עם איש ורצתה למות.
שכבה ימים על מיטה בפינת חדר האוכל ולא נעה. סרבה לאכול, ליטול תרופות. אמרה שאיננה רוצה ככה לחיות בלי לזוז ועם כאב כל עת. (ניתנו תרופות קלות לכאב)
כעבור כשלושה שבועות מהאירוע נמצאה מתה.
התעלמות המוסד מלמסור כל מידע על מה שקרה (אנחנו לא יודעים מי גרם לכך....)..
והעובדה שנמנע ממנה אבחון וטיפול בלילה האיום שעברה...
מכאיב לי.
והשאלה היא, מי העלה אותה למיטה.. והיא נשמטה לו?
מישהו מהצוות פלט : "צריכים לחקור את זה. זו רשלנות"...
ואני לא בדיוק זוכרת מי....
והשאלה שאני שואלת:
עד כמה לא הצלחתי לשמור על האישה הזו........
מפני האדם שפגע בה כך.....
וזה כואב לי...
הערה:
הארכתי בסופו של דבר בכתיבתי, וזאת על מנת לאפשר להבין את האירוע. יש כמובן לא מעט עובדות שאינני בטוח בהם כרגע. כמו: הרופאה צלצלה בבוקר והודיעה לי, שהאישה נמצאה בבוקר. לכן, אני יוצא מהנחה, שהאח או האחות שהיו בלילה, לא דיווחו ולא קראו לרופאה לבדוק את האישה בלילה, אחרת - סביר שהיתה שולחת אותה לבית חולים בלילה. ויש עוד שאלות לא ברורות הדורשות בדיקה.
(התחושה הקשה ביותר שלי.. שלא הצלחתי לשמור עליה מפני פגיעה כזו... וזה רודף אותי.
אחריות בית החולים לפטירת מאושפזת לאחר נפילה
נפילות מהווה את אחת מבעיות הבריאות השכיחות והקשות ביותר מעל גיל 65. הן מפחיתות את עצמאותו ותפקודו של החולה וגורמות להתדרדרות מהירה במצבו הרפואי, באיכות חייו ובמקרים הקשים ביותר, כפי שארע למרבה הצער אצלכם, אף למוות.
לאור כך קבע משרד הבריאות שורת הנחיות המטילה אחריות ברף גבוה ביותר על בית החולים (ובכלל זאת על המוסד הסיעודי) ומחייבת נקיטת אמצעים לצמצום סכנה זו ככל הניתן. הנחיות אלו כוללות חובת ביצוע הערכת מסוכנות לנפילה עם הקבלה לאשפוז והיערכות בהתאם. קיימים מס' פרמטרים הידועים כמעלים את הסיכון לנפילה ובהם ירידה קוגניטיבית ובילבול, בעיות ניידות, אי שליטה בסוגרים, לחץ דם גבוה ובעיות לב וכלי דם, סחרחורות או חוסר יציבות ושימוש באחת התרופות המוכרות כמעלות את הסיכון לנפילות. מתיאור נסיבות המקרה נראה, כי קרובתך ז"ל סבלה ממספר רב של גורמי סיכון ואף הוערכה כך ע"י הצוות, שקבע הוראות באשר לסידורי העברתה אל המיטה וממנה. אלא שהתוצאה הקשה ותיאור הנסיבות הכאובות מדברים בעד עצמם ומעידים, כי במקרה זה, רב היה המרחק בין המודעות העקרונית לסיכון לבין נקיטת אמצעי הגנה בפועל. בין אמצעים אלו ניתן למנות את הרמת דפנות המיטה וקיבוען בכל עת המצאות החולה במיטה, מיקום המיטה בסמוך לעמדת האחיות לצורך פיקוח רצוף, השגחה קבועה על החולה ואף קשירתו באופן שימנע נפילתו.
במקרה זה קיימים מס' תרחישים אפשריים נוספים לנפילה וביניהם - כי האח שכח להעלות את דפנות המיטה באותו לילה ומשגילה כי נפלה- מיהר להעלותה מבלי לדווח. כך או כך, בנסיבות המקרה מופעל הכלל המשפטי "הדבר מדבר בעד עצמו" המציב נטל משפטי כבד ביותר על המוסד ומשמעותו היא, כי הימנעותם מלספק פרטים אודות הנסיבות שהביאו לנפילה תפעל לחובתם ותעביר את נטל ההוכחה (המוטל בדרך כלל אל כתפי התובע) - אליהם. נראה כי המוסד המטפל יתקשה לעמוד בנטל זה בנסיבות שתוארו. וכי סיכויי התביעה לפיכך גבוהים.
יחד עם זאת חובה עלי לציין, כי הסכומים הנפסקים ע"י בתי המשפט במקרים אלו נמוכים לאי שיעור מן הפיצויים הנפסקים לנפגעים צעירים.
על כן מומלץ כי תפנו לעו"ד בעל ניסיון בתביעות רשלנות רפואית להערכת סיכויי התביעה, גובה הפיצוי הצפוי ועלויותיה.
בברכה,
עו"ד אורלי הרמן
מנהלת פורום רשלנות רפואית
האם עקירה לא מלאה של שן מהווה רשלנות רפואית?
מתי ניתן וראוי להגיש תביעת רשלנות רפואית?
איך אפשר להעביר מטופל מבית-חולים נהריה לבית-חולים רמב"ם?
האם חולים כרוניים זכאים להנחה בתרופות ומהן הזכויות בנושא זה?
כיצד נערכים לאפשרות של הגשת תביעת רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית באבחון
רשלנות רפואית בלידה
חוות דעת רפואית רשלנות רפואית
טיפולי לייזר רשלנות רפואית