תביעת רשלנות רפואית בשם העיזבון
חזרה מרצון לתבוע
ירדן
12/08/12
שלום רב, בעלי נפטר לפני כשנה, ומיד בתום השבעה, בלחץ משפחתו של בעלי, חתמתי על הסכם שכר טרחה עם עו"ד. עברה השנה, קיבלנו חוות דעת מומחה שאכן מוצא מקום לתבוע, אך אני בליבי החלטתי שאין ברצוני לתבוע. שאלתי היא האם העו"ד יכול לחייב אותי לתבוע.בהסכם הטרחה ישנו סעיף האומר שאם מסיבה כל שהיא אני מחליטה לעזוב את משרדו, אהיה חייבת במלוא שכר הטרחה- שהוא 20% ממה שאקבל במידה וננצח בתביעה.אך מה קורה במידה ואין ברצוני לתבוע??תודה מראש על תשובתכם
תביעת רשלנות רפואית בשם העיזבון
עו"ד אורלי הרמן
מנהלת
13/08/12
שלום ירדן,
ראשית תנחומי על פטירת בעלך.
כאשר קיים חשד כי אדם נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית קיימות שתי זכויות תביעה חלופיות: האחת הינה תביעת העיזבון (-בשמו תובעים היורשים על פי צוואה או על פי צו ירושה) והשניה הינה תביעת התלויים (-בן זוגו, הוריו וילדיו של המנוח שהיו תלויים בו לפרנסתם). בפנייתך לא פירטת את גילו של בעלך ז"ל וגיל ילדיכם. במידה ויש לכם ילדים שטרם בגרו - בידיהם זכות תביעה עצמאית כתלויים באביהם (להבדיל מיורשים) וזו נתונה להחלטתם בלבד. במידה וילדיכם בגרו - הרי שזכות התביעה היא שלך בלבד - כיורשת ולחלופין כתלויה בבעלך המנוח. במצב זה, ההחלטה האם להגיש תביעה היא שלך ושלך בלבד. ההחלטה לחזור בך מכוונתך המקורית להגיש תביעה או אפילו למחוק את התביעה לאחר הגשתה - נתונה לשיקול דעתך המלא ואיש אינו יכול "להכריח" אותך להמשיך בהליכים שאינך מעוניינת בהם, תהא הסיבה לשינוי בעמדתך אשר תהא.
סוגיית שכר הטרחה, לעומת זאת, היא סוגייה נפרדת לחלוטין אשר פתרונה מצוי בהסכם שכר הטרחה הקיים בינך לבין עוה"ד המייצג אותך. על פניו, הסעיף אליו התייחסת מתאים למקרים בהם כבר הוגשה תביעה ולא להודעה שמסרת בטרם הגשת התביעה. במקרים רבים מסדירים הסכמי שכר טרחה גם את התשלום המגיע לעו"ד במקרה בו הופסק הטיפול בטרם הוגשה תביעה, תוך התחשבות בהיקף העבודה אשר נדרש עד לשלב זה מעורך הדין המטפל. בכל מקרה, במידה ואכן גמרת אומר שלא להגיש תביעה, חשוב שלא תשמרי את ההחלטה בליבך, כפי שתיארת, אלא תמסרי על כך הודעה לעורך דינך על מנת להמנע מהוצאות נוספות - הן לך והן לעוה"ד.
בברכה,
עו"ד אורלי הרמן
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ראשית תנחומי על פטירת בעלך.
כאשר קיים חשד כי אדם נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית קיימות שתי זכויות תביעה חלופיות: האחת הינה תביעת העיזבון (-בשמו תובעים היורשים על פי צוואה או על פי צו ירושה) והשניה הינה תביעת התלויים (-בן זוגו, הוריו וילדיו של המנוח שהיו תלויים בו לפרנסתם). בפנייתך לא פירטת את גילו של בעלך ז"ל וגיל ילדיכם. במידה ויש לכם ילדים שטרם בגרו - בידיהם זכות תביעה עצמאית כתלויים באביהם (להבדיל מיורשים) וזו נתונה להחלטתם בלבד. במידה וילדיכם בגרו - הרי שזכות התביעה היא שלך בלבד - כיורשת ולחלופין כתלויה בבעלך המנוח. במצב זה, ההחלטה האם להגיש תביעה היא שלך ושלך בלבד. ההחלטה לחזור בך מכוונתך המקורית להגיש תביעה או אפילו למחוק את התביעה לאחר הגשתה - נתונה לשיקול דעתך המלא ואיש אינו יכול "להכריח" אותך להמשיך בהליכים שאינך מעוניינת בהם, תהא הסיבה לשינוי בעמדתך אשר תהא.
סוגיית שכר הטרחה, לעומת זאת, היא סוגייה נפרדת לחלוטין אשר פתרונה מצוי בהסכם שכר הטרחה הקיים בינך לבין עוה"ד המייצג אותך. על פניו, הסעיף אליו התייחסת מתאים למקרים בהם כבר הוגשה תביעה ולא להודעה שמסרת בטרם הגשת התביעה. במקרים רבים מסדירים הסכמי שכר טרחה גם את התשלום המגיע לעו"ד במקרה בו הופסק הטיפול בטרם הוגשה תביעה, תוך התחשבות בהיקף העבודה אשר נדרש עד לשלב זה מעורך הדין המטפל. בכל מקרה, במידה ואכן גמרת אומר שלא להגיש תביעה, חשוב שלא תשמרי את ההחלטה בליבך, כפי שתיארת, אלא תמסרי על כך הודעה לעורך דינך על מנת להמנע מהוצאות נוספות - הן לך והן לעוה"ד.
בברכה,
עו"ד אורלי הרמן
מנהלת פורום רשלנות רפואית
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
