מה הסיבה לכך שביה"ד לא פסק מזונות עבר למרות שלא מצא עילה לפטור?

הגשתי בעבר בר"ע לבית הדין הגדול על מזונות אישה וההחלטה הייתה שידונו בהם רטרו אחרי הגט. לאחר הגט נדחו כל בקשותיי לדיון ובסופו של יום קיבלתי הצעה ידידותית פשוט לוותר עליהם, סרבתי. הגשתי בר"ע על פגיעה בזכויותיי הדיוניות עוד בשלב ההחלטה, ההחלטה הפכה לפסה"ד שדחתה מזונות עבר, ערערתי בזכות. בפסה"ד של הגדול נכתב עכשיו : ביה"ד הגדול לא מצא כל עילה לפטור את המשיב ממזונות עבר לאור התיאור המפורט בהחלטה והחישוב שנעשה בגין תשלום המשיב בתשלומים השוטפים.
שאלתי היא אם לא מצא עילה לפטור ממזונות מדוע אם כן לא פסק מזונותיי ודחה את הערעור?! מה הקשר של מזונות אישה לתשלומיי הבית והמדור? לחיזוק פסה"ד מוסיף עוד וכותב שטענותיי שלא נשמעתי, מגוחכת, ושלא נמצאה תשתית ראייתית לטיעוני הערעור וכן לא נמצאה תשתית הלכתית. לטענותיי למזונות מן הדין יש 2 החלטות אחת לפני הגט ושניה אחרי הגט והתשתית הראייתית היא בהחלטה שלהם עצמם אלה שהאזורי מסרב לבצע החלטה זו ולכן חזרתי לגדול. כך שאם כתוב שביה"ד לא מצא כל עילה לפטור את המשיב ממזונות עבר אני מצפה שיפסקו לי מזונות עבר. מה עושים?