האם ניתן לערער על אפוטרופסות כאשר ההורים לא דואגים לטובת הסבתא?

שלום, סבתי חולת אלצהיימר, הוריי התמנו לאפוטרופוסים, שכרו לסבתי דירה ומטפלת. הם אמנם דואגים לכל צרכיה הפיסיים המיידיים (קורת גג, מזון, היגיינה וכד'), אך מעבר לזה הם מתייחסים אליה כמו אסירה בכלא, דואגים לכך שסבתי תהיה תקועה כל היום בבית לא הולכת לשום מקום, מבודדים אותה מלראות אנשים, לא עושה שום סוג של פעילות. מצב זה עושה עבודה קלה למטפלת וההורים שלי "עושים וי", אך בעיניי זה טיפול גרוע מאוד. כשאני מעלה זאת איתם הם מתנהגים בגוננות יתר ואף בתוקפנות. כך למשל נותנים לה תרופות הרגעה כאשר לא ברור באיזו מידה סבתי זקוקה לכולן או שזה פשוט נוח לסמם אותה שתשב בכורסה או תישן שעות ארוכות ולא תעשה בעיות. וכשאני שואל אילו תרופות ומה המינונים הם מסרבים לומר ומגיבים בתוקפנות. כשאני בא ומעוניין לקחת את סבתי לטיול קצר בחוץ בהתאם ליכולתה, על מנת שתנשום קצת אויר ותזוז קצת, אימי והמטפלת מנסים לעיתים למנוע זאת, ולאחרונה אף איימו שלא יתנו לי לבקרה. ברור לי שסבתי חולה ולא תחזור להיות מה שהייתה, אך לדעתי הכליאה והניוון (ועוד שקצרה היריעה מלפרט) אשר נראה שמאוד נוחים למטפלת ולהוריי, גורמים להגברת ההרעה במצבה, ואני אף חושד במניעים זדוניים.האם אני יכול לעשות משהו ברשויות כדי שגם לי תהיה לי מילה להגנתה? ההורים שלי לא מוכנים לתת שום מידע, לא לגבי תרופות, לא לגבי מי הרופאה שלה, תסקיר רווחה אם היה, כלום. האם יש לי זכות לדרוש ולקבל מידע אודותיה? האם יש לי זכות לבקרה אף אם הוריי או המטפלת יסרבו לכך? למשל האם יש לי עילה להתקשר למשטרה אם אני בא לבקר והמטפלת לא פותחת את הדלת ה"כלא" בהוראת הוריי הסוהרים? אם יגיע לכך, האם יש לי קייס לערער על האפוטרופסות או להגבילה ולמשל לחייב אותם לאפשר לה לצאת עם המטפלת או איתי לצאת לטיולים, מועדונים פעילויות וכד' בהתאם ליכולתה? תודה, אבי.