מה הכוונה ל"הרמת מסך" בדיני חברות ומהם המקרים בהם היא מתבצעת?

סעיף 6(א) לחוק החברות התשנ"ט- 1999, קובע כי בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעלי מניותיה ("הרמת מסך"), אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים שבהם מתברר שהשימוש של בעלי המניות באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה:
באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה.
באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
בית המשפט עשוי להורות על הרמת את מסך ההתאגדות מעל חברה מכח סעיף 6 לחוק החברות ולחייב את בעלי מניותיה של החברה בחיוביה, כתגובה לשימוש לרעה שעשו אותם בעלי המניות במסך ההתאגדות של החברה שבבעלותם. כך למשל, יעשה ביהמ"ש שימוש בהרמת מסך במקרים הבאים:
(א) תרמית.
(ב) ערבוב של נכסי החברה עם נכסיהם של בעלי המניות.
(ג) העמדת מימון עצמי קטן ביותר מצד בעלי המניות אשר הביא לקריסת החברה.
(ד) יחס מינוף גדול במיוחד.
(ה) העברת נכסים מהחברה ללא תמורה ראויה.
י