מעמד הומניטרי להורה חולה

דני שלום,

אם גילה של אמך מעל 62, אם מצבה האישי רווקה, גרושה או אלמנה ואין לה ילדים נוספים, ובהתקיים מספר תנאים פורמליים נוספים, תוכל להקנות לה מעמד בישראל מכוח נוהל הורה קשיש, שזה נוהל ייעודי שמאפשר לאזרחי ישראל לתת מעמד להורים קשישים ומבוגרים.

מדובר בהליך פורמלי לא פשוט שמצריך דיוק במסמכים.

חשוב לדעת שהמועד שבו אמך תוכל לקבל שירותי קופ"ח בישראל תלוי בגילה. אם גילה פחות מ-75, ההמתנה תהיה ארוכה מאוד, על כל המשתמע מכך.

אם אינכם עומדים בדרישות נוהל הורה קשיש, אפשר לבחון חלופה הומניטרית, אך חשוב לדעת שזה מסלול ארוך וקשה.

הנתיב ההומניטרי הקלאסי מיועד למקרים שאינם נכנסים לקטגוריות הספציפיות כמו נינים של יהודים או הורים מבוגרים. זהו המסלול המורכב ביותר להשגת מעמד בישראל.

התהליך מתחיל בהגשת בקשה בלשכת משרד הפנים, אך כבר בשלב זה מתעוררים קשיים:

נדרשת קביעת תור מראש, שעשויה להימשך חודשים ארוכים;

יש להגיש חבילת מסמכים מקיפה המוכיחה את הנסיבות ההומניטריות המיוחדות;

כל המסמכים חייבים להיות מאומתים כדין (אפוסטיל על המקור, לא על העתק נוטריוני);

מסמכים מארצות שונות מהווים אתגר לוגיסטי ובירוקרטי משמעותי;

לאחר הגשת הבקשה מתחילה תקופת המתנה, לרוב ארוכה מאוד. למרות שהחוק מחייב מענה תוך 45 יום, בפועל התהליך נמשך חודשים ולעתים שנים.

בשלב ראשון מחליטים אם להעביר את הבקשה לוועדה ההומניטרית או לדחותה מיידית.

אם הבקשה עוברת לוועדה, המבקש מוזמן לראיון בלשכת משרד הפנים.

מתוך מאות בקשות, רק כ-20 תיקים מועברים לוועדה ההומניטרית מדי חודש.

נדרש להוכיח בצורה משכנעת ביותר את ההצדקה ההומניטרית.

במקרה של מחלה קשה, יש להוכיח גם חוסר אפשרות לקבל טיפול בארץ המוצא.

במקרה של טיפול בקרוב משפחה חולה, יש להוכיח שאף אחד אחר אינו יכול לטפל בו.

לסיכום, המסלול ההומניטרי הכללי אינו פשוט כלל, אך במצבים של אין-ברירה הולכים בו ומנסים לשכנע.

בהצלחה.