מגורים משותפים ומעבר דירה של האישה עם הילדים לדירה אחרת - דיני משפחה

שאלה לגבי חוק 30 יום- האישה עזבה את הבית המושכר המשותף של הזוג כאשר נגמר חוזה השכירות ועברה לגור בשכירות בדירה אחרת עם הילדים ללא הבעל לתקופה של שבועיים. לאחר תחנונים של הבעל לחזור לגור ביחד היות וכנראה לא מצא סידור אחר למגורים לבדו, התקבל ע"י האישה לחזור לגור יחד, רק שהיא לא ידעה שאחרי 30 יום שהוא גר איתה אין לה זכות להוציא אותו מהבית. לאחר כמה חודשים שהחלו וצצו שוב הבעיות בזוגיות ביקשה האישה מהבעל לעזוב את הדירה שמושכרת על שמה בלבד והוא סירב. כרגע היא עומדת לקראת סיום חוזה השכירות ועדיין הוא לא עזב.
נשאלת השאלה, במידה והיא עוזבת לבית אחר מושכר וחוזה השכירות יהיה רשום על שמה בלבד, יוכל לתבוע את זכותו להיכנס ולגור בבית?
ואם במידה ואינה מעוניינת לעבור לדירה חדשה אחרת אלא להישאר בדירה הקיימת ורק לחדש חוזה שכירות על שמה, ושיחלוף זמן של שבועיים לדוגמא בין סיום החוזה הישן ועזיבת הבית לבין הכניסה חזרה לבית עם חוזה חדש, רשאי לתבוע את זכותו להישאר? או שחוזה חדש משמעותו כדירה חדשה?