האם ניתן לתבוע היתר עסקה מהבנק במקרה של חוב לאחר מכירת דירה?
היתר עיסקה
אורן
13/06/10
האם קיים המונח "היתר עסקה" בבנקים בנושא משכנתאות?
הבנק תובע אותי על סכום גדול שנותרתי חייב לאחר שמכרתי את דירתי
ואמרו לי שקים דבר כזה שהוא צריך לספוג חצי מיתרת החוב.
האם אוכל להתגונן ולתבוע היתר עיסקה מהבנק?
תודה.
הבנק תובע אותי על סכום גדול שנותרתי חייב לאחר שמכרתי את דירתי
ואמרו לי שקים דבר כזה שהוא צריך לספוג חצי מיתרת החוב.
האם אוכל להתגונן ולתבוע היתר עיסקה מהבנק?
תודה.
בנקאות - האם העדר היתר עסקה ישמש פטור מתשלום לבנק ?
עו"ד אבי זילברפלד
13/06/10
שלום רב,
למיטב ידיעתי לבנקים למשכנתאות יש היתר עסקה.
מעבר לכך,הטענה לא היתה מועילה לך בבית משפט אזרחי, אשר מטבע הדברים אינו כפוף להוראות ההלכה היהודית, אלא להוראות החוק הכללי (האזרחי).
בברכה,
זילברפלד אבי, עו"ד ונוטריון
מנהל פורום בנקאות
למיטב ידיעתי לבנקים למשכנתאות יש היתר עסקה.
מעבר לכך,הטענה לא היתה מועילה לך בבית משפט אזרחי, אשר מטבע הדברים אינו כפוף להוראות ההלכה היהודית, אלא להוראות החוק הכללי (האזרחי).
בברכה,
זילברפלד אבי, עו"ד ונוטריון
מנהל פורום בנקאות
היתר עיסקה
יצחק01
15/06/10
לדעתי יש שגיאה בנושא היתר עיסקה
נכון שהיתר העיסקה הנו מסמך דתי והבנק לא ירצה להקנות סמכות לבי"ד רבני אבל למי שעיין בהיתר העיסקה התלוי נסניפי הבנקים מתעוררות כמה בעיות.
1. בהיתר כתוב כי הנו חלק מתקנות הבנק שעל פיו נעשית העיסקה עם הבנק ועוד יותר "גרוע" כתוב ואפילו אם ידע או לא ידע מהיתר העיסקה הבנק מתחייב לנהוג עפ"י ההיתר כי ההיתר חלק מתקנות הבנק.
2. מובן מאליו שבמדינה שבה מנסים לדכא כל נושא דתי והפסיקה בניו זינלנד מעניינת יותר מהדין העברי לא תינתן סמכות לבי"ד רבני על אף שההיתר שהוא מסמך דתי.
3. אני נייתי מנסה (דבר שטרם נוסה עד היום) לדרוש מבתי המשפט לקבוע (מאחר וכבר נקבע בפסיקה שהיתר העיסקה הנו בלתי נפרד מהחוזה ורק מכיוון שאינו מופיע במפורש בחוזה אי אפשר להידרש אליו וזאת בהתעלמות מכך שההיתר הנו חלק מתקנות הבנק שעל פיהם פועל הבנק) שכשם שלא מצטטים בחוזה את כל תקנות הבנק,
לנסות לדרוש מביהמ"ש לקבוע שזה בעצם סעיף בוררות מכללא ואז הויכוח יהיה אם זה כולל גם בי"ד רבני או לא יכולים לדון כבוררים.
נכון שהיתר העיסקה הנו מסמך דתי והבנק לא ירצה להקנות סמכות לבי"ד רבני אבל למי שעיין בהיתר העיסקה התלוי נסניפי הבנקים מתעוררות כמה בעיות.
1. בהיתר כתוב כי הנו חלק מתקנות הבנק שעל פיו נעשית העיסקה עם הבנק ועוד יותר "גרוע" כתוב ואפילו אם ידע או לא ידע מהיתר העיסקה הבנק מתחייב לנהוג עפ"י ההיתר כי ההיתר חלק מתקנות הבנק.
2. מובן מאליו שבמדינה שבה מנסים לדכא כל נושא דתי והפסיקה בניו זינלנד מעניינת יותר מהדין העברי לא תינתן סמכות לבי"ד רבני על אף שההיתר שהוא מסמך דתי.
3. אני נייתי מנסה (דבר שטרם נוסה עד היום) לדרוש מבתי המשפט לקבוע (מאחר וכבר נקבע בפסיקה שהיתר העיסקה הנו בלתי נפרד מהחוזה ורק מכיוון שאינו מופיע במפורש בחוזה אי אפשר להידרש אליו וזאת בהתעלמות מכך שההיתר הנו חלק מתקנות הבנק שעל פיהם פועל הבנק) שכשם שלא מצטטים בחוזה את כל תקנות הבנק,
לנסות לדרוש מביהמ"ש לקבוע שזה בעצם סעיף בוררות מכללא ואז הויכוח יהיה אם זה כולל גם בי"ד רבני או לא יכולים לדון כבוררים.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי