2. הפרת חובת הזהירות - על התובע להראות כי הגורם הרשלני הפר את חובת הזהירות.
3. נזק פיזי ממשי - התובע צריך להוכיח כי נגרם לו נזק פיזי ממשי. ישנם מקרים בהם הופרה חובת הזהירות והייתה רשלנות רפואית מצד הגורם המטפל אך זו לא הולידה נזק גופני של ממש. במקרים כאלו בהם לא נגרם נזק גופני לטווח ארוך או לצמיתות נראה כי אין טעם כלכלי בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
4. קשר סיבתי– על הטוען לרשלנות רפואית להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזקים הגופניים שנגרמו לו לבין הפרת חובת הזהירות של הגורם אשר הוא טוען כי התרשל. יסוד הקשר הסיבתי מחייב להראות כי העוול שנגרם לניזוק היה צפוי או בתחום הסביר.
צירוף חוות דעת רפואית
בתביעות של רשלנות רפואית חייב התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. חוות הדעת צריכה להכיל את הקביעה כי הנתבע נהג ברשלנות כלפי התובע ולאמוד את הנזק שנגרם בשל ההתרשלות. על מנת שהמומחה הרפואי יוכל להכין חוות דעת, עלינו לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי לפגיעה ולהציגו בפני המומחה.
קבלת החומר הרפואי מהמוסדות הרפואיים יכולה להיעשות על ידי בקשה ישירה שלנו או על ידי עורך הדין שלנו. במקרה ועורך הדין אוסף עבורנו את החומר הרפואי, חייב עורך הדין להציג כתב ויתור על סודיות רפואית בפני המוסד הרפואי. כל ההליך הזה של קבלת חוות דעת מומחה יכול לקחת זמן לא מבוטל ולכן רצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם האפשרי על מנת שלא נפספס את הרכבת בהגשת התביעה.
סוגי נזק
ראשי הנזק בגינם ניתן לקבל פיצוי בתביעת רשלנות רפואית מתחלקים לשניים:
1.נזק ממוני - זהו נזק פיזי שניתן בקלות לכמת אותו ולדעת את שוויו כגון הוצאות רפואיות אשר ניאלץ להוציא עקב הנזק שנגרם לנו. דוגמא נוספת היא נזק בגין אובדן כושר השתכרות אשר ניתן בקלות לכמתו בכסף.
2. נזק שאינו ממוני – מדובר בנזק שאינו נראה לעין אך מורגש היטיב בלבנו. נזק לא ממוני הוא עוגמת הנפש שנגרמה לנו, הכאב והסבל שנגרמו כתוצאה מההתנהגות הרשלנית.
לסיכום, למדנו מה עלינו לעשות בכדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בכלל ועל חשיבותה של חוות דעת הרפואית בפרט. על כן אם בידיכם עילה לתביעה אל תתעכבו ופנו לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת שתוכלו להתחיל בתהליך.