אתר הפורומים המשפטיים יש לך שאלה משפטית? קבל תשובה מעורך דין
ליעוץ אישי עם עו"ד
 
 
 
הודעות אחרונות
  • פורום דיני תעבורה 09:48   02/03/2021 פסילת רישיון שלום, נפסל לי הרישיון לחודשיים והפסילה נגמרה אבל אין לי את הרישיון פיזית משוך שמשרד הרישוי סגור, ...
  • פורום דיני עבודה 08:54   02/03/2021 יציאה לחופשה כשיתרת החופשה שלילית שלום רב,אני עובד מגזר ציבורי ובזמן הקורונה היה הסכם שנקבל שכר ע"ח ימי החופשה שלנו כשלמי שאין מספי...
  • פורום דיני משפחה 06:46   02/03/2021 פסח הקרוב בפסח הקרוב שהחג הראשון צמוד לשבת וההורים שומרי שבת בשבת התור של האב ובחג הראשון של האם , ועק...
  • פורום נדלן ודיני מקרקעין 02:21   02/03/2021 שאלה בבקשה שלוםקניתי דירה מיזם שמתמחה באחזקות בתמ"א 38 עשינו הסכם מכר עד 18 חודשים כניסה לדירה מתאריך קבלת ה...
  • פורום דיני נזיקין 01:53   02/03/2021 רק??????? למה רק רכיב עוגמת נפש?ומה אם זה שהחדר לא היה שמיש?שילמתי עליו שכירות.זה נקרא "רק" עוגמת נפש?

עברת אירוע מוחי? מגיעה לך קצבת נכות חודשית

גם מקרים לא שגרתיים יכולים (כמו אירוע מוחי) להיחשב לתאונות עבודה; בהתחשב במשמעות הכלכלית של ההגדרה כדאי מאוד לבדוק מה הזכויות המגיעות לכם. שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום ביטוח לאומי
עברת אירוע מוחי? מגיעה לך קצבת נכות חודשית

לשם מה אנחנו משלמים דמי ביטוח לאומי?

החוק מחייב כל עובד, אם שכיר ואם עצמאי, להפריש מדי חודש דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי. מטרת התשלומים – לספק לנו רשת הגנה מינימלית מפני סיכונים שונים, ובהם אובדן היכולת להמשיך לעבוד ולהתפרנס. אחד הרכיבים הביטוחיים שעליהם אנו משלמים מדי חודש הוא אבדן כושר עבודה בעקבות תאונות עבודה ומחלות מקצוע. בשונה מאירועים שאינם תאונות עבודה, כאשר אדם נפגע בעבודתו הכיסוי הביטוחי שעומד לרשותו משמעותי יותר ולעתים טומן בחובו גמלאות נכבדות מאוד.

המשמעות הכספית של תאונת עבודה

כך, לדוגמה, אדם שמשתכר בשכר של 10,000 שקלים בחודש ובעקבות תאונת עבודה מאבד את כושר עבודתו כדי 50%, לצמיתות, יוכל לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלת נכות מעבודה בשיעורים של כ-5,000 שקלים מדי חודש, וזאת עד סוף ימי חייו. אם האירוע מתרחש אצל גבר בגיל 50, משמעות הדבר שהמבוטח יקבל גמלאות בסכום כולל של כ-1.8 מיליון שקלים. חשוב מאוד להבין שבנסיבות מסוימות המבוטח יכול לשוב לעבודתו ולהמשיך להשתכר כבעבר, ועדיין יקבל את הגמלה החודשית.

מדובר, כאמור, בסכומים ניכרים ביותר, לכן הביטוח הלאומי אינו ממהר להכיר בכל אירוע כפגיעה בעבודה. ישנם אירועים "קלאסיים" של תאונות עבודה שאינם מעוררים תמיהות, כגון נפילה מגובה (בענף הבנייה, לדוגמה), החלקה על כתם שמן במפעל, תאונת דרכים שמבצע נהג במהלך עבודתו, פגיעה במקום העבודה בהתקן שמשמש לעבודה (לדוגמה, חיתוך או כווייה) וכדומה. אך בצד זאת ישנן סיטואציות גבוליות ובלתי שגרתיות שרבים אינם תופסים כתאונות עבודה – ועדיין, הדין יכול להכיר בהן ככאלה, על כל המשתמע מכך.

מקרים לא שגרתיים של תאונות עבודה

אלה הם, למשל, מקרים של התקפי אסטמה עקב לחץ בעבודה, דיכאון, אירועי לב, אירועים מוחיים ועוד. מקרה שנדון באחרונה (5.4.16) בבית הדין לעבודה בתל-אביב מדגים את הסוגיה. מנהלת שיווק בחברה גדולה לקתה באירוע מוחי במהלך שהייתה בעבודה. מדובר במחלה רצינית ביותר, לכן פירושה – הותרת נכות צמיתה, רפואית ותפקודית, משמעותית בחולה. העובדת חזרה למשרתה בחלוף כשלושה שבועות, אך במקביל פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה כי יכיר באירוע המוחי שבו לקתה כתאונת עבודה.

ביטוח לאומי דחה את תביעתה, והעובדת ערערה על ההחלטה לבית הדין לעבודה. כעולה מהעובדות שנפרשו בפני בית הדין, במשך מספר שבועות לפני קרות האירוע הייתה העובדת נתונה במתח בלתי רגיל הקשור בעבודה ובאווירת לחץ ששררה במקום, אך המצב התדרדר עוד יותר כאשר אחת העובדות שסייעו למנהלת השיווק בעבודתה, ונשאו אתה בנטל, הודיעה בפתאומיות על התפטרות. מנהלת השיווק טענה כי במקרה זה אירע מה שמכונה בפסיקה "אירוע חריג" – כזה ששימש זרז לאירוע המוחי.

שלא כביטוח הלאומי, בית הדין התרשם שיתכן מאוד כי בנסיבות העניין אכן קרה אירוע חריג וניתן יהיה להגדיר את האירוע המוחי שבו לקתה מנהלת השיווק כתאונת עבודה. לכן בית הדין ביטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי והורה למנות מומחה – רופא נוירולוג – שיידרש לכל הנסיבות ויחווה דעתו אם יכול להיות קשר בין הלחץ שבו הייתה נתונה מנהלת השיווק לבין האירוע ה המוחי שבו לקתה.

מעניין שבאותו מקרה מנהלת השיווק איחרה איחור משמעותי בהגשת ערעור לבית הדין לעבודה. כך, בהתאם לדין, עמדה לה זכות לערער במשך שנה מיום קבלת ההחלטה, ואילו מנהלת השיווק הגישה את הערעור באיחור של כ-4 חודשים. המוסד לביטוח לאומי טען כי עילת התביעה התיישנה, בעוד מנהלת השיווק טענה שלא הייתה מסוגלת להגיש את הערעור דווקא בשל המצב הרפואי והנפשי הקשה שבו הייתה בעקבות האירוע המוחי. למרות העובדה שמנהלת השיווק הייתה רחוקה מלהיות משותקת והיא חזרה לעבודתה, כאמור, 3 שבועות לאחר האירוע, בית הדין סבר שגם בהקשר זה לא יהיה נכון לדחות את התביעה וצריך לקבל חוות דעת מרופא מומחה שיקבע אם במצבה אמנם הייתה מנהלת השיווק נעדרת יכולת להגיש את הערעור בזמן.

במילים אחרות, בית הדין עשה מאמץ לא מבוטל כדי לבוא לקראת המבוטחת ולסייע בידה להעניק לאירוע המוחי מעמד של תאונת עבודה. אין מדובר בסוף פסוק, ועדיין נכון למבוטחת מאבק ממושך בביטוח הלאומי, אך הפרשה מדגימה היטב את ההבדל שבין גישות הביטוח הלאומי לזו של בית הדין לעבודה ומלמדת אותנו לא לוותר על הזכויות.

[ב"ל (ת"א) 5487-06-14 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי]

מאת עוה"ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס)

הכותבים ממשרד בלאייר-איתן ושות' שעוסק בביטוח לאומי, משפחה והגירה

הכותבים לא ייצגו בהליך

שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום ביטוח לאומי
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי סוברי, אתר הפורומים המשפטיים.
סקייטק