מכר הירואין לשוטר סמוי ובכל זאת זוכה במשפט

לקבלת פסק הדין המלא דרך אתר הסנגור לחץ

השופט: ד' בארי

למדינה: עו"ד א' ישראלוב

לנאשם: עו"ד א' כתבי

בית המשפט קבע כי משלא הוגשו תצלומים של הנאשם ביום המעצר אין לבית המשפט אפשרות לקבוע אם תיאור בגדיו מספיק ייחודי ומפורט על מנת להוות ראית זיהוי ממשית. בית המשפט ציין כי גרסת הנאשם לא נבדקה ומעבידו לא נשאל בנוגע לימי עבודתו של הנאשם. נוכח כל האמור לעיל החליט בית המשפט לזכות את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם מכר לשוטר סמוי 0.3184 גר' הרואין. ההגנה לא חלקה על העובדה כי הסם נמכר לשוטר הסמוי אך טענה שאין המדובר בנאשם. המחלוקת התמקדה בשאלת זיהויו של הנאשם.

ראיות הזיהוי כללו את תיאורו של הנאשם, בגדיו, הודאתו בפני השוטר כי הוא מכר שתי מנות סם, ואת זיהויו ע"י השוטר הסמוי במהלך עימות ביניהם. בית המשפט קבע כי יש פגיעה במשקל הראיות הללו כיוון שלמרות קשר עין רציף, בו לא נראה כי הנאשם בלע את שטר הכסף, לא נמצא הכסף ששולם עבור העסקה, ברשות הנאשם. וכן קלטת הודאת הנאשם לא אותרה ולא הוגשה לבית המשפט. 

בית המשפט קבע לעניין זיהויו של הנאשם על ידי השוטר הסמוי, כי לנוכח המפגש הקצר שהיה ביניהם, היה מקום לערוך מסדר זיהוי בו היה על השוטר הסמוי לזהות את הנאשם. 

בית המשפט קבע כי משלא הוגשו תצלומים של הנאשם ביום המעצר אין לבית המשפט אפשרות לקבוע אם תיאור בגדיו מספיק ייחודי ומפורט על מנת להוות ראית זיהוי ממשית. בית המשפט ציין כי גרסת הנאשם לא נבדקה ומעבידו לא נשאל בנוגע לימי עבודתו של הנאשם. נוכח כל האמור לעיל החליט בית המשפט לזכות את הנאשם מחמת הספק.

*הסניגור - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום הפלילי>>