פורום רשלנות רפואית
סיבוך לאחר טיפול טחורים
לאחר שבוע מהטיפול דימום מאסיבי עד אובדן הכרה ואישפוז בבי"ח וכניסה לניתוח חירום בגין הדמם הרקטלי.
לאור זאת כמעט אובדן חיים, ירידת המוגלובין דרסטית, מוגבלות בתפקוד יומיומי, סבל וכאב ואובדן כושר עבודה,
תודה
האם הניתוח היה רשלני?
למרבה מזלך ניצלת מסכנת חיים, בנסיבות לא פשוטות.
עיתוי הופעת הקרע והדימום מחייב לבחון את איכות הטיפול הרפואי שניתן לך בשלשה שלבים:
א. לפני הניתוח - האם הוסברו לך החלופות הניתוחיות והסיכון היחסי בכל אחת מהן?
ב. בשלב הניתוח עצמו -האם היה המנתח מיומן בביצוע הניתוח בטכניקה זו והאם היתה תקלה בניתוח?
ג. בשלב הפוסט ניתוחי - האם נערכה לך בדיקה לפני השחרור הביתה? האם נערך מעקב רפואי אחר מצבך בימים שלאחר הניתוח?
תשובה שלילית לכל אחת משאלות אלו עלולה לרמז על רשלנות בטיפול.
מומלץ לפנות לעו"ד שידרוש את תיקך הרפואי המלא בבית החולים ויבחן את סיכויי התביעה וכדאיותה - בהתחשב בהיקף הנזק שנגרם.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
עיוות של ניתוח הגדלת חזה
שנתיים השתל זז וגרם לעיוות של החזה, פניתי לרופא והוא מסיר אחריות, חשוב
לציין שזה בולט לעין מאוד לא הסתטי. האם זה מקרה של רשלנות רפואית?
רשלנות בניתוח אסתטי
לצורך הערכת קיומה של רשלנות נדרשים נתונים רבים החסרים בפנייתך. אציין עקרונית, כי פרק הזמן הארוך שחלף מאז לניתוח ועד לתזוזה שאת מתארת עשוי ללמד על כך שלא טכניקת ניתוח לקויה היא שגרמה לבעיה אלא גורמים רבים אחרים אפשריים, ובהם קרע ודליפה מהשתל. יש לדעת, כי החברות המייצרות את השתלים מעניקות על המוצר אחריות לכל החיים ובמידה ואכן נגרם קרע של השתל - את זכאית להחלפתו. מומלץ לפנות ליעוץ הכולל בדיקת אולטרסאונד להערכת שלמות השתל ולקבל מידי המנתח את פרטי היצרן.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
ניתוח להסרת בלוטת הערמונית
האם יש אפשרות לתבוע בגין רשלנות רפואית במקרה שלי?
בתודה לתשובה
מאיר
תביעה בהיעדר נזק
בהיעדר נזק רפואי לצמיתות - למרבה מזלך - אין הצדקה כלכלית בהגשת תביעת רשלנות רפואית.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
בית החולים השמיד את העוברים שהקפאנו
לפני 10 ימים הרופאה התקשרה להודיע שהיה קצר במיכל המוקפאים וכל העוברים לא שרדו. האם יש מקום לתבוע?
על פניו נראה, כי בהחלט יש מקום לתביעה. במקרים דומים בעבר נקבע גובה הפיצוי כמשקף את הכאב והסבל שנגרם לאשה ולאומדן הסיכויים שאבדו - בין היתר בהתאם למספר העוברים שהושמדו והסיכוי הספציפי להשגת הריון בכל מחזור טיפול. מומלץ כי תמצי את זכויותיך.
עו"ד לרשלנות רפואית שהתפטר לאחר 8 שנות מהלך תביעה
הנני סובל קשות מנזק נוירולוגי [דיסטוניה ועוויתות] ונזק קשה למפרק הלסת [דלקת פרקים ניוונית] כתוצאה משימוש חד פעמי בכדור פסיכיאטרי [כעיקרון החזק ביותר מבחינת פוטנציאל הנזק הנוירולוגי שהוא גורם ע"ס מידע רפואי]
הניתן לחולים כרוניים, ושניתן לי ע"י פסיכיאטר אשר הגיע לביתי לפני כ-14 שנה ורשם את התרופה שלא בצדק על סמך אבחנה שגויה ורשלנית. מדובר ברופא צעיר ומתמחה שאוטוטו סיים את התמחותו, ועל כן הנני במהלך תביעה משפטית כנגד קופח כללית וביה"ח שלוותה.
כרגע ישנם כ-6 חוות דעת [פסיכיאטריות ונוירולוגיות] כאשר 3 מתוכן מצדדות בי ובנזק שנגרם לי, ו-3 יוצאות כנגד הנזק אך לא מצדדות חד משמעית במתן התרופה.
היום נערך דיון נוסף בבית המשפט שלא בנוכחותי אלא בנוכחות אימי ועורך דיני, [בו הוחלט ע"י השופט למנות מומחה נוירולוגי נוסף וכנראה גם מומחה פה ולסת מטעם בית המשפט] במהלכו לפתע קם עורך דיני והחליט לפתע שהוא מתפטר מייצוגו ללא כל הסבר מספק או סיבה הגיונית, וכאשר נשאל "מדוע??" ע"י אימי, בחר בטענה "שהוא מרים ידיים מן התיק" והחליט כי אינו מעוניין להמשיך לייצג אותנו. והדבר נראה דיי תמוהה. אימי קיבלה את הבשורה המרה בעצב רב וניסתה לשכנעו אך ללא הועיל, ולכן בכתה ביציאתה מבית המשפט כאשר שוחחה עימי בטלפון.
ראוי לציין כי אנו מצויים עימו בהסכם שכר טרחת תשלום באחוזים [33%] במידה ויפסק פיצוי [כל זאת לאחר ניסיון גישור מטעם הנתבעים בו הוצע סכום פיצוי אמנם לא מבוטל אך עדיין נמוך לטעמנו בהתייחס למידת הנזק הבלתי הפיך שנגרם לשארית חיי] ולכן עורך דיני החליט שאין ברצונו לבקש שכר טרחה נוספת עבור שירותו במשך כל השנים שחלפו, אך כעת כשאנו הכי זקוקים לו בגין מצבנו הכלכלי העגום, אנו נמצאים במצב של חוסר אונים מוחלט ולא יודעים כיצד להמשיך הלאה ומה לעשות? וללא ידיעה לאיזה עו"ד לפנות?? והאם קיימים עורכי דין נוספים העובדים בשכר טרחת אחוזים בסיום המשפט? ואם כן אין ניתן להגיע אליהם?? [אותו עו"ד הופנה אלינו בזמנו ע"י עיתונאית שערכה כתבה בנוגע למקרה המצער שלי, ומחיפוש בגוגל לא נמצאו על ידי בינתיים עורכי דין נוספים מסוג זה] האם מישהו יכול לסייע בנושא?? אנו נודה ונעריך זאת מאוד!
כמו כן שאלה נוספת אותה חשוב לנו לשאול היא: מה קורה עם התביעה כאשר אין עורך דין המייצג אותנו? האם לאחר זמן מה, התביעה מתיישנת ונגנזת/נסגרת? ואם כן בכמה זמן מדובר?
אימי ואני נודה מאוד לתגובות, סיוע ומענה! הן ממנהלי הפורום או מגורמים נוספים שיכולים להגיב, ונעריך זאת מאוד כיוון שאנו כרגע מצויים בחוסר אונים מוחלט כיצד להמשיך הלאה.
ניהול תביעת רשלנות רפואית לאחר התפטרות מייצג
מנסיבות המקרה נראה כי התפטרות עורך הדין - שנעשתה לדבריך במהלך הדיון - נעשתה באישורו של השופט הדן בתיק.
מובן כי לא מומלץ לנהל עצמאית תביעת רשלנות רפואית הדורשת ידע וניסיון משפטי ורפואי כאחד.
מרבית עורכי הדין המתמחים בתביעות רשלנות רפואית אינם גובים שכר מראש אלא באחוזים מתוך הפיצוי המתקבל בסופו של יום - אם יזכה התובע בתביעתו בין במסגרת פסק דין ובין במסגרת הסכם פשרה.
מומלץ כי תפנה בהקדם לייצוג משפטי חדש ותקפיד לבקש מבית המשפט ארכה לצורך כך (אשר יתכן וכבר ניתנה לך במהלך הדיון, עם התפטרות עוה"ד).
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
האם יש כאן עילה לתביעה?
האם ניתן לתבוע בגין רשלנ צנתור חלקי שלא גרם לנזק ?
אם אכן נמסר לך ע"י הרופאים שצריך היה לצפות בצנתור גם את הצד השני, הרי שאי ביצוע צנתור מלא מהווה מחדל רשלני. אלא שלצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח לא רק התרשלות, היינו - אי ביצוע בדיקה מלאה, אלא גם נזק שנגרם כתוצאה מהתרשלות זו (אם חס וחלילה אחיך היה לוקה בהתקף לב שניתן היה למנוע).
למרבה המזל ערנותכם הביאה אתכם לשאול את השאלה האם הצנתור היה מלא או שנעשה בחסר לפני שארע נזק כלשהו לאחיך. על שאלה זו: האם הבדיקה בצעה בחסר - ניתן לקבל תשובה רפואית ברורה. מציעה כי תפנו לרופא בתחום וכך אחיך יוכל לדעת אם הצנתור נעשה באופן מלא ותקין. גם אם יתברר שאחיך יצטרך לבצע צנתור חוזר ספק אם מדובר בנזק רפואי שמצדיק כלכלית תביעה בשל המחדל הזה בהעדר נזק לצמיתות.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
המנתח מכחיש שהוא שכח גאזה בניתוח של אשתי
הוא התחמק ובדו"ח הניתוח שקיבלנו זה כמובן לא רשום. איך אנחנו מקבלים תשובות ומבררים
מה באמת קרה?
השארת גוף זר בניתוח - רשלנות שעלולה לסכן חיים
המנותח מסכנת אותו בזיהום חמור ובסכנת חיים של ממש.
כל מנתח מחויב לנקוט
בכל האמצעים למניעת השארת גוף זר באזור הניתוח, באמצעות הקפדה על ספירת כל הציוד הניתוחי בתחילת הניתוח, במהלכו, ולפני סגירת האזור. התוצאות נרשמות
בטופס מיוחד.
במקרה שמתברר
שלא כל הציוד הוצא מהחלל המנותח- חובה
לעצור את הניתוח ולבצע חיפוש. במידה
שהפריט לא נמצא יש ליידע את הצוות בהתאוששות ובמחלקה ולבצע מעקב רפואי מיוחד אחר
המטופל.
מן הנסיבות המתוארות נראה שלא הייתה הקפדה על נהלים אלו במקרה של
רעייתך והטעות נתגלתה באיחור רב ורק לאחר היווצרות הנזק.
במידה ואכן הושאר גוף זר בבטן, חובה
היה על המנתח האחראי בניתוח השני, בו נתגלה המחדל, למלא דו"ח אירועים מיוחדים ולהעבירו לראש
מנהל רפואה במשרד הבריאות בתוך 24 שעות.
על מנת לברר את הנסיבות יש לפנות לביה"ח, בעצמכם או באמצעות
עו"ד, בדרישה לקבלת צילום תיק האשפוז המלא (הכולל גם את טופס ספירת הציוד
הכירורגי במהלך הניתוח) וכן לדרוש לקבל לידיכם את דו"ח האירוע המיוחד.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
הטעיה ומימון חוות דעת רפואית
תשלום ליעוץ ראשוני עם מומחה בתיקי רשלנות רפואית
שלום רב תיקי רשלנות רפואית דורשים יעוץ ראשוני עם מומחה לצורך קבלת חוו״ד ראשונית וברור סיכויי התביעה. עורך הדין אמור להסביר ללקוח על תהליך הברור והבדיקה וכי יש גם סיכון שהתשובה תהא שלילית ובמקרה כזה הכסף ששולם למומחה עבור היעוץ, לא יוחזר . אין כל מקום לתבוע את עורך הדין אם קיים הליך בדיקה שהעלה תשובה שלילית אף כי עוה״ד סבר מלכתחילה שיש סיכוי לתביעה . לעיתים שווה לפנות למומחה נוסף לשמוע דעה נוספת וכנראה שכך פעל עוה״ד עת פנה למומחה נוסף. טוב עשה עורך הדין שבדק המקרה לעומק ועליך להבין שנחסך ממך הליך של תביעה חסרת סיכוי, בשים לב לעמדת המומחים .
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רשלנות רפואית של אחות ורופא במוקד לרפואה דחופה
רישום סיעודי בתיק רפואי
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ההבדל בין יחס בלתי נאות לרשלנות רפואית
תודה על הפרוט. אני מציעה לך לכתוב מכתב להנהלת בית החולים ופניות הציבור כדי להתריע על היחס ש"זכיתם" לו. לא מדובר ברשלנות רפואית אלא ביחס בלתי נאות ואין מקום להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. רשלנות רפואית פרושה שהטיפול או העדר הטיפול היו בלתי סבירים כך שרופא סביר לא היה נוהג על כך ושנגרם נזק עקב כך. נזק המצדיק פניה לבימ"ש, הוא נזק משמעותי ואילו עיכוב בן מספר שעות בטיפול או רישום בלתי מהימן בתיק, לטענתך, איננו משמעותי מבחינת היקף הנזק .
אני מאחלת לכם בריאות שלמה.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ביקור בברזיל בהריון
שאני בהריון. אני יודעת שיש שם בעיה קשה של מחלת זיקה ופניתי לרופא נשים
בקופ"ח. הוא טען שאם לא היו לי חום או כאבים בפרקים אין לי מה לדאוג. אני לא רגועה.
האם זו רשלנות?
הרופא לא הפנה אשה הרה לבדיקה לנוכחות זיקה- רשלנות?
ההיריון מהאם לעובר ולגרום לנזקים קשים לעובר ובהם היקף ראש קטן והפרעות חמורות בתפקודי המוח.
לאור כך החליט משרד הבריאות בדצמבר 2016 כי על הרופא
המטפל להפנות כל אשה בהריון שחזרה מאזור בעולם שבו דווח על העברה של נגיף הזיקה לבדיקות
מעבדה לאבחון הנגיף בדמה- גם אם לא הופיעו אצלה סימפטומים כלשהם של המחלה. הנחייה זו
חלה גם על אישה ששהתה באזורים אלו ב-8
השבועות שלפני הריונה.
ברזיל נכללת ברשימת האזורים בהם דווח על העברת הנגיף. רשימת האזורים המלאה מצורפת בקישור הבא:
http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/ZikaTransmission.pdf
כמו כן קיימת המלצה לביצע מעקב הריון מוגבר הכולל שלש סקירות
מכוונת למוח העובר במהלך ההריון. כל ממצא מחשיד מחייב הפנייה למחלקה להיריון בסיכון להמשך
הבירור.
אי הפניית אשה הרה שביקרה באזורי חשיפה לזיקה לביצוע בדיקות מעבדה ו/או סקירות מוח העובר, אשר כתוצאה
ממנה נולד חלילה תינוק פגוע, מהווה רשלנות רפואית.
מומלץ כי תפני שנית לרופא המשפחה או לרופא הנשים ותדרשי כי יפנו
אותך לבדיקות האמורות – גם בהיעדר סימפטומים של המחלה- בהתאם להנחיות המחייבות של
משרד הבריאות.
רופאים מומחים
מומחים רפואיים בתביעות רשלנות רפואית
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
החלמה מקיסרי
האם צלקת ניתוחית מכוערת מהווה רשלנות רפואית?
לעומת זאת, יתכנו מקרים בהם נעשתה התפירה באופן רשלני או שזיהום באזור הפצע הניתוחי לא אותר או טופל כראוי ובמועד. במקרים אלו- ורק במידה והצלקת אכן יוצרת הפרעה אסתטית או תפקודית ניכרת- יש מקום לפנות לבירור משפטי בשאלת קיומה של רשלנות רפואית ולהערכת כדאיותה הכלכלית של תביעה.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
מחט שבורה בבדיקת קולונסקופיה
שבר של מחט בעת מתן זריקה - האם יש מקום לתביעה?
שבר במחט לא אמור להתרחש ומלמד על טכניקה לקויה.
מנגד הנזק שנגרם היה זמני וחולף ולא ניתן לקבל פיצוי משמעותי עבור כך. לכן אין כדאיות כלכלית בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית אשר כרוכה בהוצאות מרובות עבור חוות דעת.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רופא משפחה
איחור באבחון הרפס ורשלנות רפואית
להערכתי אין עילה לתביעה.
קשה יהיה לטעון שהרופא צריך היה לאבחן את ההרפס עוד בטרם יצאה הפריחה.
בנוסף לכך האיחור באבחון לא גרם לנזק או שינה את התוצאה הכאב ממנו את סובלת היום משני להרפס ולא ניתן היה למנוע אותו.
אשר על כן, אין כדאיות כלכלית בתביעה מסוג רשלנות רפואית בהעדר נזק משמעותי לטווח ארוך.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אפוטרופוס גוף מול בית חולים
אימי מאושפזת מספר חודשים בהית חולים. אמורה לעבור לבית חולים גריאטרי. המעבר מתעכב. אימי חולת סרטן. לאחרונה החליט הצוות הרפואי שאין טעם להאריך את חייה של אימי.
אני אפוטרופוס לענייני גוף שלה. מצבה של אימי יציב להתרשמותי. היא לא סובלת כאבים מיוחדים. היא הביעה רצון לחזור הביתה. משתפת פעולה עם פיזיותרפיה. התרשמותי שהצוות הרפואי לא בנוי לטיפול ממושך בחולה כזאת. וגם בביח חולים הגריאטרי מעכבים את הקבלה שלה למרות שקיבלה אישור מנהלתי מזמן. הצוות הרפואי מנסה לשכנע אותי שאין טעם להאריך חייה בניגוד מוחלט לכוונתי ולרצונה.
האם עליי לפנות כאפוטרופוס לבית משפט שיתערב בענין.
תודה
ביה"ח מסרב להאריך את חיי אמנו- מה זכויותינו?
בשנת 1996 .
בשנת 2005 חוקק חוק החולה הנוטה למות הקובע את המקרים והתנאים בהם אדם
בישראל שמלאו לו 17 שנים ושלא הוכרז פסול דין רשאי לקבוע (גם בהיותו בריא) איזה
טיפול רפואי יהיה מוכן לקבל, אם בכלל, במידה שייקבע כי הוא סובל מבעיה רפואית
חשוכת מרפא ושתוחלת חייו אינה עולה על 6 חודשים גם אם יקבל טיפול רפואי.
החוק
מאפשר לאדם, גם בהיותו בריא, להשאיר הנחיות בכתב לצוות הרפואי לגבי הטיפול שיסכים
לקבל, או שירצה שלא לקבל, גם אם לדעת הרופא האחראי על הטיפול בו אין לכך הצדקה.
בשני המצבים נדרש הצוות הרפואי לכבד את רצונו.
הכלל הוא כי בהיעדר הוראות מוקדמות של המטופל או מיופה כוחו למניעת
טיפול – או אם יש ספק סביר לגבי רצונו של המטופל שלא יטפלו בו – יש לטפל בו
כרגיל. כלל זה
נקרא "חזקת הרצון לחיות" והוגדר כך בסעיף 4 לחוק החולה הנוטה
למות: "חזקה על אדם שהוא רוצה להוסיף לחיות, אלא אם כן הוכח אחרת; לא
הוכח אחרת מעבר לכל ספק סביר - יש לנטות לטובת הרצון להוסיף לחיות."
סעיף 13 לחוק קובע כי "חולה הנוטה למות, הרוצה שחייו יוארכו, ומבקש
טיפול רפואי שלדעת הרופא האחראי, אין לו
הצדקה בנסיבות העניין, יש לכבד את רצונו ולתת לו את הטיפול המבוקש " (הוראות סעיף
זה יחולו על טיפול שלדעת הצוות הוא מיותר אך לא יחולו לגבי טיפול רפואי שלדעת הצוות
אינו צפוי להאריך את חייו, או עלול לגרום נזק משמעותי למטופל או לזולתו).
רצונו של המטופל הוא הקובע. אם המטופל נמצא במצב בו איננו מסוגל להביע
את רצונו, יש מספר דרכים אחרות להוכחת רצון זה: (1)הנחיות רפואיות מקדימות שניתנו על ידי המטופל בכתב על גבי טופס
מיוחד ובנוכחות שני עדים. (2)החלטה של מיופה כוח
שהמטופל מינה לעניין זה (3) שילוב של
הנחיות רפואיות מקדימות עם החלטה של מיופה כוח (4) החלטה של
ועדה רב מקצועית מוסדית או הוועדה הארצית (הכוללת אנשי רפואה, סיעוד, דת, אתיקה
ומשפט)
(5) אם אין הנחיות, יפוי כוח או החלטות ועדה
כלשהן, ניתן להיעזר לשם בירור רצונו של המטופל בעדויות של אנשים קרובים אליו
(הניתנות בתצהירים), ובמקרים חריגים ניתן גם להיעזר בעמדתו של אפוטרופוס שמונה לו,
אם הוא גם אדם הקרוב למטופל.
לאור האמור מומלץ כי תעמוד על זכויות אמך בהתאם לחוק החולה הנוטה למות ותדרוש כינוס ועדה מוסדית הכוללת אנשי רפואה, סיעוד, דת, משפט ואתיקה בפניה תביא את רצונה של אמך ותדרוש כי הצוות ימלא את חובתו להמשך וליתן לה טיפול רפואי.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
רשלנות בבדיקה
לפני כמה שנים עשיתי בדיקת MRI.
בבדיקה הזאת מחוייבים לשים אטמי אוזניים כי יש במכונה רעשים חזקים.
ידעתי זאת אבל במקום זה שמו מסביב לראש מגבת.
תיארתי לעצמי שזה במקום האטמים.
אחרי הבדיקה התחילו צפצופים באוזניים ומאז אני רגיש לקולות גבוהים.
אין לי הוכחות לזה. מאז הלכתי לכמה רופאים והם לא שלחו אותי לבדיקות.
האם יש לי עילה לתביעה בלי הוכחות?
דיווחתי לבית חולים לשרות לקוחות לאחר הארוע אבל לא עשו עם זה כלום.
לא התמדתי בלחץ עליהם כי אני בחור נכה אונקולוגי והיו דברים יותר דחופים וזה נדחק.
תודה
פגיעה בשמיעה בעקבות בדיקת MRI
הכלל המשפטי הבסיסי הוא "המוציא מחברו עליו הראיה" - נטל ההוכחה מוטל על מי שתובע מרופא או ממוסד רפואי פיצויים בגין רשלנות רפואית (לכלל זה מספר חריגים אשר אינם מתקיימים במקרה המתואר).
על כן בהיעדר הוכחה כלשהי לפגיעה בשמיעה - לא ניתן יהיה להוכיח את טענותיך.
אציין, כי על אף אי הנוחות הרבה שהרעשים יוצרים- הרי שבדיקת MRI כרוכה ברעש בתדרים אשר אינם אמורים לפגוע בשמיעה בחשיפה הקצרה יחסית של הנבדק אליהם במהלך בדיקה זו, ויש להניח כי הכיסוי החלקי של אוזנייך הוסיף ועמעם במידת מה את החשיפה. על כן גם ברמה העקרונית יש קושי בהוכחת הטענה. איחולי בריאות.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
שאלה
תביעת רשלנות רפואית ותביעות קטנות
בד"כ בימ"ש משאיר להחלטתך האם להעביר לבימ"ש שלום או למחוק את התביעה. בימ"ש יכול לחייב בהוצאות לטובת הנתבע במקרה כזה.
בד"כ בימ"ש לתביעות קטנות אינו פורום מתאים לדיון בתביעות רשלנות רפואית כי אלו תביעות מורכבות גם אם התביעה על סכום קטן ונדרש לצרף חוו"ד של מומחה לתביעה.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
רופא שיניים עשה זריקת הרדמה וביקש מהמטופלת לקום
ברצוני לברר משהו שנורא מציג לי .בשבוע שעבר הייתי עם בתי בת 16 אצל רופא שיניים( רופא מומלץ )
עשה לה זריקת הרדמה בשם וביקש לצאת לפרוזדור לחכות שם כ7 דקות עד שהזריקה תרדים את המקום. לבינתיים, הוא קיבל פציאנט אחר שהיגיע לא לתור שלו.. בת שלי הרגישה לא טוב מיד כאשר קמה מהכיסא. כאשר יצא מהחדר אמרה שלא רואה ו... התעלפה אבדה הכרה ... אני הייתי בפניקה .רופא אמר שאולי יש לה אלרגיה לחומר אדרנולין שבזריקה. זאת לא סתימה ראשונה שלה ואף פעם רופא שיניים אחר לא ביקש ממנה לקום ישר מהזריקה לצאת להמתין...( ולו על מנת לקבל לקוח אחר...)
זריקה שגרמה לעילפון אצל רופא שיניים - האם לתבוע?
שירה שלום
בהעדר נזק ממשי וארוך טווח אין מקום לתביעת רשלנות רפואית. גם לגופו של ענין אין כל פסול באופן שבו נהג רופא השיניים עת ביקש להמתין בחוץ. אמנם ידוע שיש אנשים שנוטים להתעלף אחרי זריקות או בדיקות דם אבל ההנחיה היא בד"כ לשבת בסמוך למקום, כפי שהנחה הרופא במקרה זה.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הפלות
רשלנות רפואית איחור באבחון קרישות יתר שגרמה להפלות
לעיתים, קרישיות יתר בדם, מתגלה אגב הפלות חוזרות. יש לבדוק באמצעות גניקולוג מומחה ועו"ד העוסק בתחום הרשלנות הרפואית, האם הרופא היה צריך לעלות על כך שאת סובלת מקרישיות יתר, עוד לפני שהתגלתה והיה בכך כדי למנוע מספר הפלות. אם ניתן וצריך היה לגלות את הבעיה, מבעוד מועד, בהחלט ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית על הכאב וסבל שהיה כרוך בהפלות החוזרות.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שגיאה בבדיקה
תביעה בגין ביופסיה שגויה
השאלה איננה מספיק מורטת. יש לפרט מתי התגלתה השגיאה והאם השגיאה גרמה לנזק כלשהו כמו איחור באבחון המחלה או ניתוח מיותר?
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מתי הרופא היה צריך לרשום לי חומצה פולית?
חובת הדרכה לנטילת חומצה פולית לכל אשה בגיל הפוריות
רופא הנשים אמור היה להסביר לך בביקורים קודמים להריון כי יש ליטול
חומצה פולית באופן קבוע ויומיומי עוד לפני הכניסה להריון.
נטילת תוסף חומצה פולית בשלשת החודשים שלפני הכניסה להריון ועד סוף
החודש השלישי להריון מקטינה ב-50 עד 70 אחוזים את הסיכון למומים מולדים בתעלה העצבית, שהנפוץ שבהם הינו ספינה ביפידה
– שדרה שסועה ( SPINA BIFIDA ). מדובר בפגם בהתפתחות הצינור העצבי של העובר – תהליך המתרחש כ-18
ימים לאחר ההפריה. הילדים הנולדים עם מום זה יסבלו מבעיות שונות בחומרתן וזאת בהתאם למידת וגובה
חוסר הסגירה של עמוד השדרה – מפגם אסתטי (כבמקרה של בנך) ועד לנכויות קשות לרבות
שיתוק ואי שליטה בסוגרים.
80 אחוז מהנשים עם עובר עם מום בתעלה העצבית לא נטלו חומצה פולית כלל
או במועד.
על כל רופא נשים מוטלת החובה להנחות כל אשה בגיל הפוריות
העשויה להכנס להריון ליטול חומצה פולית באופן יומיומי- אף אם היא איננה מתכננת
הריון ואף אם היא משתמשת באמצעי מניעה. הכלל
הוא "כל אישה, בכל יום - במהלך כל
גיל הפוריות." הפרת כלל זה עלולה להוות רשלנות רפואית.
לפני כארבע שנים הוציא משרד הבריאות חוזר מעודכן ובו הבהרה מפורשת
לציבור רופאי הנשים ואחיות טיפות החלב, לפיה יש לנצל כל ביקור של מטופלת בגיל
הפוריות - כהזדמנות להעברת הנחיה זו. היות וכ-%50 מהריונות אינם מתוכננים - דחיית המסר
עלולה להביא לכך שלא יהיה כיסוי של חומצה פולית בתקופה הטרום הריונית. אצל נשים המשתמשות באמצעי
מניעה יעילים- יש להקפיד להמליץ על נטילת חומצה פולית החל מחודש לפני
הפסקת השימוש באמצעי המניעה ובמשך שלושת החודשים הראשונים להריון. לנשים
שאינן נוהגות לתכנן את הריונן, או שאינן משתמשות באמצעי מניעה יעיל - יש להמליץ על
מתן חומצה פולית במשך כל תקופת הפוריות.
עוד נקבע כי יש להדריך נשים בקבוצות סיכון (לדוגמא, נשים הסובלות
מסכרת הריונית או בעיות ספיגה במעיים כגון צליאק או קרון) – ליטול מינון גבוה פי
עשרה למניעת מומי התעלה העצבית.
רוב רופאי הנשים נוהגים באחריות ומקפידים להסביר לכלל הנשים בגיל
הפוריות הפונות לטיפולם את חשיבות נטילת החומצה הפולית.,
אם רופא הנשים שלך לא
הדריך אותך ליטול בקביעות חומצה פולית – הרי שהוא פעל בניגוד להמלצות המחייבות של
משרד הבריאות ויש מקום לשקול הגשת תביעת
רשלנות רפואית בגין הנזקים שנגרמו ויגרמו לבנך עקב המום עמו נולד. במסגרת בדיקה זו
יש להוסיף ולברר האם היה מקום להפנות אותך במהלך ההריון לבדיקות נוספות, ביניהן
בדיקות אולטרסאונד, שעשויות היו לאתר את המום מבעוד מועד.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
גבס שגרם לבצקת
נזק ליד בעקבות טיפול עם גבס ורשלנות רפואית
נשאלת השאלה מה הסיבה להתפתחות הבצקת והאם נותר נזק לצמיתות?
אם היתה סיבה להיווצרות הבצקת, שהרופא צריך היה לצפותה או אם שמו את הגבס באופן צמוד מדי באופן לא תקין, אז יכול להיות שיש עילה לתביעה. אבל אז יש לבחון האם נותר נזק, היינו - האם קיימת נכות לצמיתות, כדי לבחון את כדאיות הגשת התביעה.
על שאלות אלו תוכלי לקבל מענה אם תפני לעו"ד המתמחה תחום הרשלנות הרפואית והוא יוכל לעיין במסמכים ולקבל פרטים רלבנטים.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום!
החולה נפלה באשפוז ונחבלה קשות- האם מדובר ברשלנות ?
65, בדרך כלל בשל מחלות חריפות, ריבוי תרופות ובלבול המוחרף בתנאי אשפוז. רבים
ממקרים אלו ניתנים למניעה. בית החולים חב חובת זהירות לחולים המאושפזים בו. על
הצוות הרפואי חלה חובה לבצע הערכת מסוכנות לנפילה בכל מטופל מגיל 65 ומעלה עם
קבלתו לאשפוז. כך גם לגבי מטופלים צעירים הסובלים מגורמי סיכון משמעותיים. חובה זו
כוללת את החובה לפעול לבירור מצבו הרפואי המלא של המטופל, לרבות קבלת תיקי אשפוז
קודמים ככל שקיימים, שיחה עם המשפחה לבירור קיומן של נפילות קודמות (בבית או
באשפוז), בירור קיומן של מחלות כרוניות ונטילת תרופות, מצב בלבולי או קושי של המטופל לקום
מהמיטה – כולם גורמים המעלים את הסיכון לנפילה. במידה והערכת המצב מעלה כי קיים
סיכון מוגבר לנפילה יש ליידע בכך את כלל הצוות הרפואי והסיעודי, את המשפחה ואת
החולה עצמו. יש לנקוט מגוון אמצעי זהירות בהתאם להערכת המסוכנות- כגון הרמת ונעילת
מעקה המיטה, מיקום המטופל בקרבה לתחנת האחיות, ליווי והשגחה בקימה מן המיטה, בחדר הרחצה ובמחלקה, או בקשה מבני המשפחה להשגחה צמודה על המטופל. אי ביצוע הערכת
מסוכנות לנפילה ו/או אי נקיטת אמצעי הגנה מפני נפילה - עולה כדי רשלנות.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
דיוק במרשם של אופטיקאי
האם האופטיקאי התרשל?
אופטיקאי שלא פעל באופן סביר ועל פי הסטנדרטים המקצועיים המקובלים בתחומו הוא רשלן. אם הטעות היא בהערכת המספר האופטי - ניתן להוכיח זאת באמצעות בדיקת ראייתו של בנך במקביל ע"י אופטיקאי מוסמך אחר (מובן שאם חלף זמן רב - מאוחר מדי לעשות כן משום שילדים צעירים עלולים לסבול משינויים משמעותיים בראייה לאורך זמן). אם הטעות היא בהכנת משקפיים שאינם תואמים את המרשם - בדיקה פשוטה של המשקפיים במכשור מתאים תחשוף זאת. כך או כך - במידה ואכן ניתן בחלוף הזמן להוכיח את הטעות - ככל שהטעות גדולה יותר כך גדלים הנזק ואי הנוחות הנגרמים כתוצאה משימוש ממושך במשקפיים שאינם מתאימים למצב האופטי. באופן כללי אציין, כי נדיר שמרשם שגוי יגרום להתדרדרות הראיה לצמיתות ובדרך כלל מדובר באי נוחות, סחרחורות, כאבי ראש וקשיי תפקוד בתקופה בה נעשה שימוש במשקפיים לא מתאימים, אשר חולפים עם תיקון המרשם. אם זה המצב, מדובר בפיצוי בגין כאב וסבל בלבד לתקופה שעד לתיקון המרשם (ללא נזקים רפואיים לצמיתות) וספק אם יש כדאיות כלכלית בהגשת תביעת רשלנות רפואית.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,
אורלי הרמן, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
הנדיב 31, זכרון יעקב
טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com
הוכחת נזק נפשי
הסיפור הוא כזה, אני מיועדת לניתוח קיצור קיבה ודחו לי את הניתוח כבר שלוש פעמים,
הציפייה והמחשבות והאכזבה בכל פעם לא נותנים לי שקט ממש לא ישנה בלילה ונוסף עליתי
במשקל, בחצי שנה האחרונה אני ממש בלי מצב רוח אפשר להגיד בדיכאון, גם ככה לעשות את
הניתוח זו החלטה לא פשוטה. האם אני יכולה לתבוע?
רשלנות בדחיית מועד ניתוח קיצור קיבה?
לצערי הפרקטיקה ברפואה הציבורית הינה שלעתים ניתוחים נדחים ויהיה קשה מאוד לבסס תביעה על רשלנות רק בגלל הדחייה של מועד הניתוח. אם היה מדובר בניתוח מציל חיים, שבזמן ההמתנה לו החולה היה מפתח נזק משמעותי או הולך לעולמו, ניתן היה להגיש תביעה ולהתווכח על הלגיטימיות של דחיית המועד לאור הסיכון הכרוך בדחייה.
לכן נראה לי על פניו שאין מקום לתביעה בעניינך, עם כל הצער שכרוך בכך.
מאחלת לך הצלחה ושיגיע מועד הניתוח במהרה.
בברכה,
אביטל פז, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים 2, רמת גן
טלפון: 03-6136160; מייל: avital@tiran-paz.co.il
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

