פורום בתי דין רבניים
פורום בתי דין רבניים הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנידונות במסגרת הדין האישי. גירושין, כתובה, סרבנות גט, סמכות שיפוט, ערעורים ועוד – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.
שימוש בשם
ביקשתי מטעמים אישיים שלא לפרסם את שמי (אין לי בעיה שיפרסמו את עבודתי אך יש לי בעיה עם פרסום שמי בציבור), אך הם טוענים שזה תנאי לקבלת התואר.
האם זה חוקי לפרסם את שמי למרות אי הסכמתי? האם אפשר למנוע מהם לפרסם את שמי באמצעים משפטיים?
חוק הגנת הפרטיות וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
לכאורה, זכותך להימנע מפרסום שמך. יחד עם זאת, במידה וחתמת להם בהתחלת הלימודים על עניין זה, יקשה עלייך להתנגד לדבר.
אני מניח שיש חתימה שלך על הנושא ובאופן פוזיטיבי ועצתי לך שיראו לה הסכמה זאת.
זכותך, כמובן, אף לפנות לביהמ"ש בנושא ולבקש מניעת פרסום שמך.
שאלה
המחלקה למשפט עברי במשרד המשפים
שאלה נוספת
- האם ישנו ספר/חוברת (רצוי מפורט ומקיף) על נושא דיני הראיות במשפט העברי? ואם כן מה שמו וכיצד והיכן ניתן להשיגו?
בכבוד רב ובתודה,
דיני הראיות וסדרי הדין במשפט העברי
שאלה
ברצוני לברר ולשאול מס' דברים:
א. האם ישנם מקומות עבודה בארץ
(בפרט בדרום הארץ) שעו"ד/משפטנים יכולים לעבוד בהם ובהם נמנעים מריבית (הן מלקבל והן מלשלם , לתבוע וכו'... באופן כללי). ואם כן היכן ואילו הם ? (אם ניתן לציינם).?
ב. האם ישנם מקומות עבודה בארץ שבהם ניתן לעבוד כעו"ד/משפטן ו/או בתחום המשפטי, אך לפי ו/או ברוח התורה הק' וההלכה (כולל גם "לפנים משורת הדין"), וזאת חוץ מדיני משפחה? (הכוונה למקומות שעוסקים בתחומים שונים כגון: הגנת הצרכן, ביטוח לאומי, סיוע לזקוקים לכך, חוק התגמולים, ממונות, מקרקעין , דיני עבודה, קניין רוחני, קניין וכו'...).
סליחה על הטרחה הרבה.
בכבוד רב ובתודה,
רק בבוררויות ע"פ דין תורה
מדוע לנעמי לא היו זכויות בשדה בעלה המנוח אלימלך
1. מדוע לנעמי לא היו זכויות בשדה של בעלה המנוח אלימלך ? והיא חיפשה גואל ?
2. האם רות אינה יורשת של בעלה מחלון ולכן זכאית לחלק בשדה אלימלך ?
3. האם ניתן לקנות זכות ייבום ?
תודתי נתונה מראש
ניסיון לתשובה.
2. לדעת חלק מהמפרשים רות התגיירה רק לאחר מות בעלה, לפי ההלכה כאשר אדם מתגייר מתנתקים קשריו המשפחתיים וממילא היא, כביכול, לא אשתו של מחלון ולכן לא זכאית לחלק מהשדה שלו.
3. לא, ממש לא. יבום גם נאסר בשנים האחרונות שכן זו עבירה לאדם לישא את אשת אחיו (בעוד אחיו בחיים) ויש חשש שהאח מייבם בגלל יופי גיסתו ולא להקים שם לאחיו - ומסתכן בעבירה חמורה, לכן עושים תמיד חליצה ולא יבום.
חובות שוכרים
לא בטוחה שזה הפורום הנכון אבל בכל זאת:
דיירים שסיימו את חוזה השכירות השאירו חובות גדולים ברשויות (חשמל ארנונה). עפ"י החוזה ניתן לשלם עם ההמחאות לבטחון שהושארו כערבויות את החובות הנ"ל. שאלתי היא מה קורה במידה והשיקים חוזרים. הארנונה והחשמל לא עברו על שם השוכרים אלה נשארו על שמנו. האם במידה והשיקים חוזרים החוב והתביעה של הרשות היא עלינו או על השוכר שהשיק שלו חזר???? האם הרשות שתפעיל גביה והוצל"פ זה עלנו או על השוכרים???
תודה מראש
החוב עליכם ואם תתבעו תוציאו הודעת צד ג' לשוכרים
כיצד מוגדרת "מתנה" במשפט העברי?
רציתי לדעת כיצד "מתנה" מוגדרת במשפט העברי.
תודה רבה.
המונח מתנה במשפט העברי
פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אפרש מקצת פירושי מונח זה במשפט העברי:
מנחה, שי - ראה אסתר, ט', כ"ב;מס' שבת דף י' ע"ב.
קרבן + מתנות קודשים - שמות, כ"ח, ל"ח; במדבר, י"ח, כ"ט; מס' זבחים, ה', ג'
מתנות עניים - מעשר שני, מס' חולין קל"א, ע"א.
מתנות כהונה ולויה - ירושלמי, מס' יבמות, י"ב, ע"א; תוספתא חלה, ב', ז'
מתנה במובן התנדבות - עבודת מתנה, במדבר, י"ח, ז'
מתנה במובן שוחד - משלי, ט"ו, כ"ז
מתנה
ספר של שוחטמן בנושא ערעור במשפט העברי
ספרו של פרופ' שוחטמן
שיהיה בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
השתלות איברים מאנשים חיים (כגון כליות)
מכירת איברים להשתלה
למיטב זכרוני יש מאמר מקיף בעניין של הרב אברהם שרמן (דיין בביה"ד הגדול של הרה"ר) בקובץ תחומין (איני זוכר את הכרך המדויק אך מדובר באחד הכרכים האחרונים, לדעתי). כ"כ עסקו בעניין פוסקים רבים בדורנו וכדאי להיעזר בפרוייקט השו"ת.
בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
טענת "בגדתי" בבית הדין הרבני
זוג העומד להתגרש. הבעל לא מעוניין להתגרש והאישה כן מעוניינת. הבעל יודע
שאשתו בגדה בו, אם כי אין לו הוכחות. ישנו חשש שהבעל לא ייתן גט לאשתו
מאחר והוא עדיין אוהב אותה ורוצה אותה חזרה. במידה והאישה תביא לידיעת בית
הדין הרבני את עובדת בגידתה, האם בית הדין הרבני יהיה חייב לפסוק לבעל לתת
גט לאשתו? ומה אם הבעל יעלה בדיון את רצונו בשלום בית? ומה הדין היה ובית
הדין הרבני יחייב את הבעל לתת גט לאותה אישה עקב בגידתה והוא עדיין יסרב
לתת את הגט? יש לציין שהסכם הגירושין עצמו נערך אצל מגשר ואושר בבית הדין
לענייני משפחה.
מודה לתשובתך.
תשובה חלקית
לגט צריך הסכמה הדדית.
אם הבעל יסרב לתת גט, ואין עילת כפיה על פי ההלכה, לא תנתן כפיה. ושוב בפועל זה לא פשוט כלל שכופים [במאסר]. יש אפשרות להוציא צוי הגבלה למינהם לבעל אם יסרב - על חשבונות בנק כרטיסי אשראי רשיון נהיגה וכו' .
מכל מקום, האישה תהיה אסורה להתחתן על פי ההלכה עם זה שאיתו היא בגדה בבעלה.
אם אין עילת כפיה, והבעל יסרב האשה לא תוכל להתחתן ותשאר במצב של "נשואה" עד שבעלה יסכים.
אם זה מקרה אמיתי, ולא ארועון בקורס, יש להתיעץ עם עו"ד בדיני משפחה שבקיא בהלכה כדי לדעת מה לעשות.
חוק הוצאה לפועל והמשפט העברי
הוצאה לפועל במשפט העברי
בהצלחה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דיני הגנת הצרכן ומשפט עברי
יש
בנוסף, בדוק במפתח מאמרים משפטיים שמצוי ספריה - גם הממוחשב וגם ספר [בצבע כחול/סגול]
מומלץ להעזר גם ברמב"י - מאגר מאמרים ממוחשב במדעי יהדות.
תוכל להכנס לאתר אונ' בר אילן , דרכה לספריות, ודרך הספריות למאגרים הממוחשבים הנ"ל ולערוך חיפוש. נדמה לי שנכתבו מאמרים בנושא זה.
בהצלחה
ערעור במשפט העברי
הערעור במשפט העברי
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עקרונות דיני נזיקין לפי המשפט העברי
דיני נזיקין במשפט העברי
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
בשביל להיות עו"ד האם חייב תואר ראשון
האם אני חייב ללמוד באונברסיטה/מכללה או שאני יכול ללמוד באופן עצמאי ולגשת למבחנים?
אם כן איך ניתן לעשות זאת?
כן
אפשרות חזרה ממתנה במשפט העברי
רציתי לדעת האם וכיצד ניתן לחזור מהבטחה לנתינת מתנה במשפט העברי, אשמח להפנייה למקורות (אם יש אז שו"תים או מאמרים חדשים יחסית).
תודה
אם לא היה קניין אז אין חיוב לתת את המתנה
ספרים של מ' אלון
עונש מוות במשפט העברי
מקובל להסביר את הפער בין העונש המוצהר לאי ישומו בכך שהעונש בא בכדי ללמד על חומרת המעשה ומשמעותו בעיקר חינוכית.
מומלץ לקרוא את מאמרו של פרופ' אהרן אנקר 'יסודות במשפט הפלילי עברי' בכתב העת 'משפטים', גיליון כד.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
עונשי תורה ועונשי חז"ל להכוונת התנהגות
אסייג ואומר כי חז"ל ענשו גם שלא מין הדין (מדין תורה) וזאת ע"פ תקנות שונות שהתקינו שהרציונאל בבסיסם הוא קיום חברתי תקין.
איפה אפשר למצוא חומר על הגנת הצורך במשפט העברי?
הגנת הצורך במשפט העברי
לפרופ' שלום אלבק יש ספר על יסודות העבירה הפלילית במשפט העברי ויתכן שיש בו התייחסות להגנת הצורך.
בהצלחה!
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מהו אופן המחקר הראוי במשפט עיברי
אשמח אם תוכלו לתת רעיונות בנושא ואם יש מקורות זמינים לשאלה זו?
דרכים בחקר המשפט העברי
לדעת אלון, מגדולי חוקרי המשפט העברי (ואולי הגדול שבהם), חקר המשפט העברי צריך להיעשות מנקודת מבט של המשפט בימינו תוך מאמץ מתמיד להתאים את עקרונות המשפט העברי לבעיות המשפטיות בחברה המודרנית במדינת ישראל. וזאת, בכדי להגשים את הערך של שילוב המשפט העברי במשפט של מדינת ישראל, שהוא המשפט הלאומי של העם היהודי (ולא רק המשפט הדתי שלו).
אנגלרד מאידך, חלק על אלון, וטען שיש לחקור את המשפט העברי כמושא מחקר מבלי לנסות ולעמת אותו באופן תמידי עם המשפט הישראלי. לדעת אנגלרד, המשפט העברי הוא 'הלכה' ככל ההלכות, משפט דתי שמיושם בפרמטרים דתיים וע"י פוסקי הלכה יראי שמים. אין מקום 'לחלן' אותו ולהטמיע אותו באופן חלקי במערכת משפטית שהיא חילונית בהגדרתה ומהותה.
המחלוקת נפרשה בגיליונות הראשונים של כתב העת 'משפטים' בהוצאת האוניברסיטה העברית.
אגב, אלון עשה מאמץ מתמיד לבסס את פסקיו כשופט ביהמ"ש העליון על המשפט העברי. גם אנגלרד, במידה מסוימת בניגוד לעמדתו, עשה שימוש לא מועט במשפט העברי בהיותו שופט בעליון.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מנהג ישראל
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי בשאלה הזאת:
מהם הגורמים שהשפיעו על עיצוב הכלל שמנהג ישראל - דין הוא? (מבחינה היסטורית, משפטית וכו')
מנהג ישראל
קיימים מקורות מחקריים רבים המתייחסים לשאלה המטרידה אותך, לרבות:
מנחם אלון בכרך א' בספרו 'המשפט העברי'.
ספריו ומאמריו של פרופ' תא-שמע המנוח על 'מנהג אשכנז'.
ספריו של הרב פרופ' דניאל שפרבר על המנהגים.
מאמר של הרב פרופ' הנשקה על הסוגיה המרכזית בעניין בירושלמי יבמות (המאמר מצוי באחד הכרכים של כתב העת 'דיני ישראל' בהוצ' אונ' תל-אביב).
עד כאן על קצה המזלג.
לימוד פורה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
המתת חסד
הן במישור הפלילי והן במישור העברי ?
המתת חסד במשפט העברי
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שאלה לד"ר ברנד
תודה מראש
פנייה לערכאות
א. הדינים השונים -
להלכה מערכת משפטית משלה - המשפט העברי, השונה בנקודות רבות מהמשפט הנהוג במדינת ישראל.
למשל, דיני ירושה לפי חוק הירושה שונים מדיני הירושה בהלכה. פסיקה של ביהמ"ש לחלק ירושה לפי דיני מדינת ישראל היא למעשה העברת נכסים ממי שזכאי להם למי שלא - וזה נחשב גזל מבחינת ההלכה (אא"כ הצדדים מסכימים לחלוקה הזאת).
דוגמא נוספת - לפי ההלכה מזיק בגרמא (בעקיפין) פטור מפיצוי כלשהו לניזק. לפי דיני הנזיקין הנוהגים כיום אפשר לחייב בפיצויים גם כהשתקיימו יסודות עוולת הרשלנות. חיוב מזיק בגרמא לשלם פיצוי לניזוק - הוא בעצם גזל לפי ההלכה.
מצד שני בדיני ממונות יש כלל בהלכה שאדם מתנה על מה שכתוב בתורה ולכן לכאורה יש מקום לראות את חוק המדינה כהסכמה של כלל האזרחים שיכולה לכאורה לגבור על ד"ת.
אבל -
ב. ההיבט הנוסף - חילול ה' - בהימצא מערכת משפטית ענפה שהיא דין תורה, יש פגם דתי בפנייה לדין אחר שרובו מבוסס על דינים זרים. לכן גם אם טכנית אפשר לקבל את דיני המדינה לא ראוי לעשות זאת.
בשנים האחרונות יש יותר מודעות לחשיבות דין התורה ויש בתי דין שמציעים שירותי בוררות ע"פ דין תורה שניתן לאכוף את פסקיהם בהוצל"פ (למשל בתי הדין של 'גזית' ו'ארץ חמדה').
חשוב לציין, שגם לדעת הפוסקים שאוסרים הליכה לערכאות יש מצבים שמותר ללכת: למשל אם הנתבע לא מוכן להגיע לדין תורה וביה"ד הוציא לו כתב סירוב או כדי להציל עשוק מיד עושקו, או ענייני פלילים ועוד.
ניתן למצוא הרבה חומר בנושא בכתב העת תחומין בכרכים הראשונים (מאמרים של הרב אריאל, הרב שפירא ועוד). עמדות שמצדדות בהליכה לבימ"ש אפשר למצוא במאמריו של פרופ' שוחטמן וכן בתחילת ספרו של פרופ' אלון.
הקדש
הייתי מעוניין לקבל חומר משפטי על "הקדש", ממנו ניתן ללמוד את התחום.
אודה גם על הפניות למקורות משפטיים (פסיקה, מאמרים וכדומה).
תודה,
רפאל
ישנו ספר
זמני החלטות בבית דין הרבני הגדול
תנסי
ב. המציאות היא שחצי שנה זה "לא נחשב" הרבה זמן במושגים של בתי המשפט.
ב.אם זה ימשיך להתעכב , כתבי מכתב לרב הראשי לישראל שלמה עמאר, נשיא בית הדין הרבני לערעורים או למנכ"ל בתי הדין הרבניים.
חוקי יסוד
* האם חוקי יסוד נכללים תחת חקיקה ראשית?
* האם חוקי יסוד מתפרסמים בספר החוקים?
* חקיקת משנה מנוסחת ע"י שר בממשלה בלבד?
תודה
חוקי יסוד, חקיקה ראשית וחקיקת משנה
חוקי היסוד נועדו במקורם להוות פרקים/חלקים מחוקה, והיו בגדר פשרה מסוימת בין תומכים בחוקה למתנגדים לה בראשית שנות המדינה, ולמעשה עד היום, מנימוקים שונים , אידאולוגים בעיקרם.
חוקי יסוד מתפרסמים בספר החוקים כמו כל חוק אחר.
חקיקת משנה יכולה להעשות על ידי שר בממשלה, או פקיד בכיר שהואצלו לו או נקבע בחוק שיש לו סמכויות כאלה כגון מנכ"ל משרד, וגם רשות מקומית יכולה לחוקק חוקי עזר שדינם כחקיקת משנה.
בהצלחה.

