מהו הליך ע"א?
הליך ערעור אזרחי, או בצורתו הידועה יותר כראשי תיבות – ע"א, הנו הליך בו בעל דין (צד לסכסוך משפטי המתנהל בערכאות משפטיות) אשר קיבל פסק דין ואינו מרוצה מפסק הדין, מחליט שברצונו לנסות ולשנות את החלטת השופט ולכן מגיש ערעור.
הערעור הוא ע"א (ערעור אזרחי) כאשר ההליך שהתנהל לא היה פלילי, כלומר המדינה לא הייתה צד להליך כתובעת על מעשה פלילי שנעשה אלא זהו סכסוך כלשהו בין אישיות משפטית אזרחית אחת לאחרת. אישיות משפטית יכולה להיות אדם, חברה, וכל גוף הרשאי להגיש תביעות לבית משפט ושניתן להגיש תביעות כנגדו בבית משפט.
מהן היתרונות שבהליך ע"א?
היתרונות שבהליך ע"א הם שבין היתר המערער מנסה לשנות החלטה שמבחינתו היא אינה צודקת, ולכן מתאפשר לו לערער על החלטת השופטים בנוגע לפסק הדין שניתן או בנוגע לעונש שהוטל עליו.
"א ניתן להגשה על ידי כל אחד מהצדדים במשפט ולא משנה אם אחד ניצח לכאורה והשני הפסיד מכיוון שיכול להיות שהמנצח מרגיש כי לא קיבל את מה שמגיע לו ולכן מגיש ע"א. ניתן לראות כי עצם ההליך של ע"א הוא בכדי לנסות ולהגיע כמה שיותר קרוב לצדק, וכך ניתנת הבמה לצדדים למשפט לנסות ולמשש את ראיית הצדק הסובייקטיבית שלהם.
מהן החסרונות שבהליך ע"א?
החסרונות בהליך ע"א יכולים לבוא לידי ביטוי בעלויות הנוספות המוטלות על הצדדים כגון שכר טרחה נוסף לעורכי הדין לטובת הכנת הערעור או התגוננות מפני הטענות שעלולות לצוץ בערעור. כמובן כי גם הייצוג עצמו בדיון בערעור עולה לנו כסף. נוסף על זאת,ניאלץ לשלם עוד אגרה לבית המשפט.
מה ההבדל בין ע"א לע"פ?
ההבדלים בין ערעור אזרחי – ע"א – לבין ערעור פלילי – ע"פ – טמונים בשמם של ההליכים השונים.
ע"א הינו ערעור על פסק דין שניתן במסגרתה של תביעה אזרחית, בעוד שע"פ הוא ערעור המוגש על פסק דין שניתן במסגרת פלילית. הכוונה היא כי המסגרת הפלילית היא ברוב המקרים זו בה המדינה היא התובעת את האזרח על כך שעבר עבירה שצמודה לה סנקציה פלילית במידה ונעברה.
לפיכך ערעור פלילי הוא לרוב כאשר האזרח אינו מוכן לקבל את פסק הדין שניתן כנגדו או את גובה העונש שהוטל עליו ומבקש לשנות זאת. כמובן שישנם מקרים בהם המדינה היא זו המערערת בהליך פלילי וגם ערעורה נסב על כך שאינה מרוצה מתוצאות פסק הדין או מגובהו של העונש שהוטל על הנאשם (לרוב כאשר העונש נמוך מדי כמובן).
בידי מי נתונה הסמכות לדון בע"א?
ישנם שני סוגים של ע"א אפשריים הנקראים ערעור בזכות וערעור ברשות (הדבר נכון גם להליכים פליליים אך נתמקד בערעור אזרחי).
ערעור בזכות הוא ערעור לבית משפט הנמצא בערכאה אחת גבוהה יותר מזו שבה התנהל המשפט המקורי.
כלומר, באם המשפט המקורי נערך בבית משפט שלום אז לצדדים במשפט ישנה זכות להגיש ערעור על פסק הדין או גזר הדין לבית המשפט המחוזי שהוא ערכאה אחת מעל השלום.
הדבר תקף גם אם המשפט המקורי נערך בבית משפט מחוזי שכן אז נתונה לצדדים זכות להגיש ע"א לבית המשפט העליון. ערעור ברשות לעומת זאת, הוא כאשר לצדדים כבר אין את הזכות לערער, שכן ניצלו כבר את זכותם הקנויה לערער.
עם זאת, אם בעל דין ערער והוא עדיין אינו מרוצה מן התוצאה, יש לו אפשרות לערער שוב אך הפעם ברשות, כלומר, עליו לבקש את רשותו של בית המשפט להגיש ערעור.
יוצא איפוא שלכל אחד מבעלי הדין הזכות להגיש ערעור לבית משפט הנמצא ערכאה אחת גבוה יותר, אך אם צד אחד הגיש ערעור וברצונו להגיש ערעור על הערעור, עליו יש לבקש את רשות בית משפט לכך.
