קיימים סכסוכי גירושין, בהם אחד מהצדדים מטריד את הצד השני הן בתוך הבית והן מחוצה לו, באופן ישיר או באמצעות צד ג', באמצעות כתיבת מכתבים למיניהם, שליחת הודעות טקסט או יצרית קשר טלפוני מטריד.
במקרים אלו יש לחשוב על מציאת מענה הולם אשר יענה על הצורך וימנע את ההטרדה המתוארת.
החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת כ"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו ו/או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
ניתן להשתמש בחוק זה כמו גם בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991, בין היתר בהליכי גירושין כאמור ובסכסוכים בתוך המשפחה כאשר אחד מבני הזוג נרדף בשל או על רקע מערכת היחסים שהסתיימה, על רקע סכסכוך קיים כשמערכת היחסים מתקיימת או כשהיא לקראת סיום וזאת, בהרבה מקרים, בניגוד לרצונות של המטריד.
חוק זה מאפשר לבית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת האוסר על המטריד:
- להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום
- לאיים בפגיעה על הנפגע
- לבלוש אחר הנפגע
- ליצור כל קשר בעל פה / בכתב או בכל אמצעי אחר עם הנפגע
- לשמור על מרחק כפי שיקבע מדירת המגורים של הנפגע
- לשאת או להחזיק נשק
הצו יכול להינתן כלפי מבקש הצו (הנפגע) וכן כלפי אדם קרוב לו.
במתן צו למניעת הטרדה מאיימת יש פגיעה בחירותו של מי שניתן נגדו הצו כאשר היקף הפגיעה נגזר מהיקף הצו.
משום כך, בתי המשפט נוהגים בזהירות בבואם ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת.
החוק למניעת הטרדה מאיימת נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ויש בידו, כוח להטיל הגבלה לא מועטה על חירות האדם אשר מבקש הצו מבקש להגביל.
בבואו ליתן את הצו המבוקש, על בית המשפט לערוך איזונים בין זכותו של הנפגע לשקט ושלווה אל מול זכותו של הפוגע שלא תוגבל חירותו, שלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו-סעיף 8).
בית המשפט רשאי לתת צו למניעת הטרדה מאיימת כאשר מתקיימים יסודות מצטברים:
בשלב הראשון, בית המשפט בוחן האם בוצעה בעבר הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק.
בשלב השני, בודק בית המשפט האם יש בסיס סביר להניח שהפוגע יבצע שוב הטרדה מאיימת כנגד הנפגע.
התייחס לכך כבוד השופט דרורי בבר"ע (ירושלים) 179/04 נס שובל נגד מרים ניסים: "אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו ובנוסף לכך, הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם, כי רק אז לאחר שהתקיימו שני היסודות הלוו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת".
מי רשאי לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת?
- הנפגע או כל אדם אחר מטעם הנפגע
- היועמ"ש או נציגו
- התובע המשטרתי
- פקיד הסעד מכוח חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960 צו למניעת הטרדה מאיימת יכול להינתן לתקופה מקסימלית שלא תעלה על שנתיים ימים.
בהליך גירושין יש לשקול באיזה כלי לעשות שימוש והכל בהתאם לנסיבות הענין.
