בדיקה רפואית – רשלנות רפואית

למה יש צורך בעשיית בדיקות רפואיות?

טיפול מונע ומעקב צמוד ושוטף הם הערובה לחיים טובים וארוכים יותר, ואיכותיים יותר. מטרת הבדיקות הרפואיות היא לאפשר אבחון וגילוי מוקדם של גורמי סיכון בתחומי הבריאות במסגרת רפואה מונעת.

בדיקות רפואיות שוטפות נפוצות בקרב ספורטאים שלהם משמעות השמירה על חיים בריאים היא קריירה ארוכה ומוצלחת.

בנוסף לכך שישנו צורך בבדיקה רפואית תקופתית לכל אחד ואחת, ישנן גם בדיקות רפואיות המבוצעות לנושאי משרה רגישים כגון אנשים שנוסעים ברכב משטרתי, בדיקות לאלה המבקשים לעסוק בעבודות הדורשות שהייה בגבהים, ובדיקות לאנשים שרוצים לחדש את רשיון הנהיגה האזרחי שלהם.

בדיקה רפואית במערכת המשפט:

במערכת המשפט לעיתים מתעורר הצורך בבדיקה רפואית לצורך הוכחת מקרה כזה או אחר. רובם של המקרים סובבים סביב ענייני הורות כאלו ואחרים כגון בדיקות פוריות, בדיקות אבהות, ואף בדיקה פסיכיאטרית וגילוי של מידע רפואי חסוי ייחשבו כ"בדיקה רפואית".

השאלה שעולה מהבדיקות הללו היא עד כמה יאפשרו פגיעה בכבודו של האדם ובחופש שלו לפרטיות.

התשובה היא כי כמו כל דבר גם כאן על בית המשפט למצוא את האיזון הנכון בין אותם עקרונות יסוד המעוגנים בחוקי היסוד שנחקקו ב 1992, כגון חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד:חופש העיסוק (שעיגנו את זכויות האדם ברמה חקיקתית שהיא עליונה מחוק רגיל), לבין הצורך הממשי והמתבקש בעשיית אותם בדיקות לצורך קביעת עובדות כמו מי האבא הביולוגי של הילד למשל.

שאלה נוספת שעולה מהצורך בביצוע של בדיקות רפואיות לטובת היעילות המשפטית היא האם ניתן להכריח לעבור אי אלו בדיקות, לצורך קביעת אבהותו או אי אבהותו לדוגמא, והאם עקב סירובו של אדם לעבור בדיקה כזו או אחרת ניתן להסיק מסקנות נחרצות ולפסוק על פי הסירוב.

האם חוקי היסוד שוללים ביצוע של בדיקה רפואית בכפייה?

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע בסעיף 2 כי "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם", וסעיף 7 לחוק קובע שכל אדם זכאי להגנה על פרטיותו וצנעת חייו.

אין ספק כי ביצוע של בדיקה רפואית בכפייה פוגעת בכבודו ובצנעת חייו, אפילו שלא מדובר בבדיקה פולשנית. אך כמו שכבר נכתב לעיל, אותם זכויות משפטיות הם יחסיות וזאת משום שעקרונות כמו עשיית צדק ויעילות משפטית מקבלות גם כן את החשיבות הראויה להם.

לכן סעיף 8 לאותו חוק יסוד אומר כי ניתן לפגוע בזכויות המנויות בחוק היסוד "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש".

במשפט הפלילי למשל, שאלת עריכת חיפוש בגופם של חשודים הוסדרה בחוק, וכעת החוק מתיר במפורש לשוטר לבצע מספר בדיקות רפואיות במי שחשוד בביצוע עבירה.

הבדיקות הרפואיות אותן שוטר רשאי לבצע הן נטילת טביעות אצבע, בדיקת רוק, נטילת חומר מתחת לציפורניים ועוד. בעברות מסוג "פשע", אף מוסמך קצין משטרה לבצע בדיקות המוגדרות בחוק כ"חיפוש פנימי", כגון: בדיקת דם וצילום רנטגן.

מכאן אנו רואים שיש לשוטר סמכות לבצע בדיקות רפואיות, שאומנם מפרות בצורה רצינית את פרטיותו של האדם, אך בנוסף מותר לשוטר לבצע בדיקות רפואיות פולשניות על אדם החשוד בעבירות מסוג "פשע", ואלו פוגעות לא רק בפרטיותו אלא גם בכבודו של אותו אדם.

נחיצותה של הבדיקה הרפואית:

לא ניתן להתווכח על נחיצותן ותרומתן של בדיקות רפואיות לאיכות חיינו, לשמירה על ביטחוננו ועל היקרים לנו.

הן במישור האזרחי: חידוש רשיון נהיגה, קביעת אבהות ועזרה בהמשכיות המין האנושי, והן במישור הפלילי בבדיקות הבאות להוכיח את אשמתו של חשוד מעבר לספק סביר כפי שנדרש במשפט הפלילי, או לבסס חפותו של אדם ובכך למנוע עיוות דין על ידי כליאתו של אדם חף מפשע, בדיקות רפואיות מתבססות על הטכנולוגיה האנושית המתקדמת ביותר בכדי לקדם, לרפא ולתרום לכל אחד ואחד מאיתנו.