באילו מקרים תוכר תאונת דרכים גם כתאונת עבודה?
חוק המוסד לביטוח לאומי, קובע כי תאונת עבודה היא תאונה אשר התרחשה תוך כדי עבודתו של העובד אצל המעביד ועקב עבודתו. כלומר, כאשר עובד נהג ברכב או באופנוע במסגרת עבודתו וארעה לו תאונת דרכים, אין ספק כי מדובר גם בתאונת עבודה בהתאם לחוק.
סעיף 80 לחוק המוסד לביטוח לאומי, אף מרחיב את יסודות ביטוח נפגעי עבודה וקובע כי תאונת עבודה תוכר גם במקרה שבו אירעה התאונה "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;".
כלומר, כאשר תאונת האופנוע אירעה לנפגע בדרך מהבית לעבודה או בדרך מהעבודה לבית, הרי שגם מקרה כזה יוכר כתאונת עבודה.
סעיף 80 אמנם מוסיף הרחבות נוספות למושג תאונת עבודה, לרבות תאונה שהתרחשה בעת שהעובד עשה מעשה להצלת גוף או רכוש או תאונה שאירעה בעת הפסקה בעבודה ובמקום בו העובד סועד, אבל כאשר עסקינן בתאונות אופנוע מדובר בדרך כלל בתאונות שאירעו תוך כדי העבודה, בדרך מהבית לעבודה ובדרך מהעבודה חזרה לבית.
החריג של הפסקה או סטייה מהדרך
סעיף 81 (א') לחוק המוסד לביטוח לאומי, קובע כי אין רואים בתאונה כתאונת עבודה "אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו…". כלומר, כאשר העובד נסע מהבית לעבודה או להפך, אבל בדרכו אירעה הפסקה או סטייה מהדרך שלא לצורכי עבודה, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה.
הפסיקה דנה רבות בשאלה של מהי הפסקה ומהי סטיה ניכרת מהדרך. הפסיקה קובעת כי בכל מקרה יש לבחון את מהות ההפסקה ואורך ההפסקה וכאשר מדובר בהפסקה או סטיה שולית ולאחר מכן שב הנפגע למסלול הנסיעה הרגיל, לא יחול החריג הנ"ל.
כך למשל, כאשר עצר הנפגע לקנות עיתון או כוס מיץ והמשיך בדרכו או כאשר סטה ממסלולו בכדי לתדלק את האופנוע ולאחר מכן שב למסלול המקורי, החריג הנ"ל לא יחול ואם ארעה לו תאונה בדרך היא עדיין תוכר כתאונת עבודה.
כל מקרה ומקרה ייבחן לגופו, בהתאם לנסיבות המלאות ולאור השאלות והספקות הרבות בעניין זה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים לפני מסירת גרסה לכל גורם רשמי.
חשוב להוסיף כי בהתאם לסעיף 81(ב') לחוק, לא יראו הפסקה או סטיה מהדרך כאשר הנפגע סטה ממסלולו בכדי ללוות או להחזיר את ילדיו לגן הילדים שבו הם נמצאים בדרך קבע או כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.
מהי המשמעות של הכרה בתאונה כתאונת עבודה?
כאשר תאונת אופנוע מוכרת גם כתאונת עבודה, נכנס גורם נוסף לתמונה והוא המוסד לביטוח לאומי. כלומר, ניתן לומר בגדול שהפיצוי בגין ההוצאות והנזקים שנגרמו לנפגע אמור להתחלק בין 2 מקורות: חברת הביטוח בביטוח חובה של האופנוע ותגמולי המוסד לביטוח לאומי כאמור.
בהתאם לחוק, הרכיבים העיקריים שבגינם משלם המוסד לביטוח לאומי תגמולים הם:
- דמי פגיעה בגין תקופת המחלה שבה נעדר העובד מעבודתו בעקבות התאונה. דמי פגיעה משולמים לכל היותר לתקופה של 91 ימים מיום התאונה ושיעורם הוא 75% משכרו החודשי הממוצע של העובד ב – 3 החודשים שלפני התאונה.
- מענק או קצבת נכות במקרה שבו הותירה התאונה נכות לצמיתות. בגדול, נכון להיום, עד לנכות של 9% הנפגע אינו זכאי לתגמולים, מנכות של 9% ועד 19% הנפגע זכאי לקבל מענק נכות חד פעמי אשר נגזר מגובה השתכרותו לפני התאונה ומגובה הנכות שנקבעה לו ומנכות של 20% ומעלה זכאי הנפגע לקבל קצבה חודשית.
- החזר של הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים רפואיים.
במקרים של פגיעות גוף חמורות, ישנן גימלאות נוספות שהנפגע עשוי לקבל, כגון מענק מיוחד, שיקום וסיעוד.
את כל יתר הזכויות אמור לקבל הנפגע מחברת הביטוח כאמור, לרבות פיצוי בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות לעתיד, הוצאות עזרה וכיוצ"ב.
מה לעשות במקרה של תאונת עבודה?
כאשר אדם נפגע בתאונת אופנוע שהיא גם תאונת עבודה בהתאם לאמור לעיל, חשוב מאוד שידווח זאת לממונים עליו בעבודה בהקדם האפשרי. בנוסף, עליו לציין עובדה זו כבר בטיפול הראשוני שאותו הוא מקבל, בין אם מדובר בבית החולים או בקופת החולים.
לאחר מכן, יש להחתים את המעביד על טופס שנקרא "ב.ל. 250", המהווה למעשה הפנייה לטיפול רפואי ובו מפורטים פרטים שונים לרבות האיברים שנפגעו.
יש לבדוק כי בקופת החולים מעודכן כי מדובר בתאונת עבודה. כמו-כן יש להקפיד שאישורי המחלה אשר ניתנים לנפגע הם אינם אישורי מחלה רגילים אלא טופס שכותרתו "תעודה רפואית לנפגע בעבודה".
לאחר מכן, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס שנקרא "הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה", בו הנכם מעדכנים למעשה את המוסד לביטוח לאומי לגבי התאונה, תוך מילוי פרטים שונים, צירוף מסמכים רפואיים ואישור משטרה וכן החתמת המעביד על טופס זה.
בשלבים המאוחרים יותר וככל שהדבר רלוונטי, מוגשת למוסד לאומי גם תביעה לקביעת דרגת נכות.
חשוב לציין כי החוק קובע הגבלות זמן קצרות לצורך הגשת התביעות למוסד לביטוח לאומי, כמו למשל 12 חודשים מיום הפגיעה לצורך הגשת תביעה לדמי פגיעה ולכן מומלץ להזדרז ולהגיש את המסמכים בהקדם בכדי שלא להפסיד את הזכויות.
בנוסף, מאחר ולאמור בטפסים עשויות להיות משמעויות שונות בהמשך הדרך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני מילוי הטפסים.
האם עדיף שהתאונה תוכר כתאונת עבודה?
ראשית, חשוב מאוד להדגיש ולהבהיר כי אדם שנפגע בתאונת עבודה אינו מקבל פיצוי כפול גם מהמוסד לביטוח לאומי וגם מחברת הביטוח. מאחר והמוסד לביטוח לאומי למעשה מפצה את הנפגע בגין חלק מנזקיו ונושא בנטל יחד עם חברת הביטוח, הרי שכל שקל שהמוסד לביטוח לאומי משלם לנפגע, מקוזז מהסכומים להם זכאי הנפגע מחברת הביטוח.
כך לדוגמא, אם נקבע כי הנפגע זכאי לפיצוי מחברת הביטוח בסך של 10,000 ₪ וכבר קיבל מהמוסד לביטוח לאומי 7,000 ₪, ייפסקו לזכות הנפגע 3,000 ₪ בלבד.
יש להוסיף ולציין, כי ישנם מקרים שבהם התביעה מול הביטוח למעשה "נבלעת" – התגמולים ששולמו או ישולמו לנפגע מהמוסד לביטוח לאומי הינם שווים או עולים על הפיצוי לו זכאי הנפגע מחברת הביטוח, כך שלמעשה הנפגע אינו זכאי לקבל דבר מחברת הביטוח.
בדוגמא האמורה לעיל, אם נקבע כי הנפגע זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח בסך של 10,000 ₪ וקיבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בשווי של סכום זה או למעלה מכך – תביעתו למעשה מול חברת הביטוח נבלעת והוא אינו זכאי לפיצוי נוסף.
לפיכך, אין זה אומר שכאשר תאונת אופנוע מוכרת גם כתאונת עבודה, הנפגע יהיה זכאי ליותר כספים או זכויות. העניין משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לפרמטרים שונים כמו גובה הנכות וגיל הנפגע.
בכל מקרה, להכרה בתאונה כתאונת עבודה יש משמעויות רבות ושונות ולכן על כל אדם אשר נפגע בתאונת אופנוע שעשויה להיות מוכרת גם כתאונת עבודה, להתייעץ באופן מיידי עם עורך דין ולהבין את המשמעויות השונות.
