מהן שעות נוספות?
שעות העבודה כפי שנקבעו בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 הם למעשה הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה. שעות נוספות פירושן שעות העבודה העודפות בהן עמד העובד לרשות העבודה מעבר לתחום המותר בחוק. ככלל, מעביד מחויב לשלם לעובדו עבור עבודה בשעות נוספות (למעט מקרים מסוימים).
שעות נוספות הן שעות מעבר ל-8 שעות ביום (כאשר מדובר בשבוע עבודה של 6 ימים) או מעבר ל-9 שעות ביום (כאשר מדובר בשבוע עבודה של 5 ימים). ניתן להוסיף כי מדובר בחוק מגן שנועד לשמור על בריאותו של העובד ועל כן הוא קוגנטי, קרי לא ניתן לוותר עליו.
מהו שיעור התשלום עבור שעות נוספות?
החוק קובע כי עובד שעבד שעות נוספות כאמור, ישלם לו המעביד עבור 2 שעות נוספות ראשונות שעבד באותו היום לפחות 125% משכרו הרגיל, ועבור כל שעה נוספת שאחריהן לא פחות מ- 150% משכרו הרגיל.
האם קיים איסור על עבודה בשעות נוספות?
ככלל, חל איסור להעביד עובד בשעות נוספות. אולם, קיימים מספר חריגים המתירים זאת כפי שנקבעו בחוק הנ"ל והם:
– כאשר מדובר במאורע בלתי צפוי, מניעת נזק.
– כאשר מדובר בעבודה במשמרות.
– כאשר מדובר בהכנת מאזן שנתי, רישום מלאי, מכירה לפני חג.
– כאמור, בהיתר משר העבודה לפי סעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
לעניין זה ניתן לציין כי שר העבודה נתן היתר כללי להעבדת כל העובדים בשעות נוספות, ארבע שעות נוספות ליום ושתים עשרה שעות נוספות לשבוע. אולם, ההיתר אינו חל על עובדים שנהוג לגביהם שבוע עבודה בן 5 ימים, לגביהם נתן שר העבודה היתר נפרד.
כמו כן, יש לציין כי על פי ס' 5 לחוק הגנת השכר, חל איסור על המעביד לקבוע שכר כולל, קרי כשהוא כולל גמול של שעות נוספות וחופשה שנתית, אלא בתנאים מסוימים.
האם קיימים עובדים שאינם זכאים לתשלום שעות נוספות?
נקודת המוצא היא שכל חוקי המגן חלים על העובד. אולם, החוק מונה חריגים לכך, כלומר מי שנמנה ברשימה שלהלן לא חל עליו החוק ולפיכך לא יהיה זכאי לתשלום עבור שעות נוספות:
1. שוטרים במשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
2. עובדי מדינה אשר תפקידם מחייב אותם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות.
3. יורדי ים.
4. אנשי צוות אוויר.
5. עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
6. עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
לעניין זה, נטל ההוכחה להתקיימות החריג תהא על המעביד. כמו כן, ניתן להוסיף כי מדובר במושגים עמומים שבהם דן ביהמ"ש פעמים רבות והוא נוטה לפרשם בצמצום כדי שכמה שיותר עובדים ייהנו מהחלת החוק.
