טענות הגנה אפשריות של נאשם בנהיגה בשכרות

ההתייחסות המחמירה של החוק ושל בתי המשפט אל עבירות נהיגה בשכרות מעלה על פני השטח את שאלת ההגנה. נהגים רבים מפנימים כי נהיגה בשכרות היא עבירה בעל השלכות חד משמעיות, אך לא כולם יודעים כי קיימות דרכי הגנה מוכחות.

יחד עם זאת, אין ספק כי המלחמה בתאונות הדרכים היא מאבק משותף של כל הרשויות וגם של הנהגים עצמם. זו הסיבה שבשנים האחרונות החל הנושא של נהיגה בשכרות לעלות לכותרות.

המשאבים המוקצים למלחמה בתאונות דרכים גוברים משנה לשנה וגם כמות התיקים המגיעים אל בתי המשפט. התוצאה היא לעיתים עומס על השופטים, אשר עשוי להביא לקבלת החלטות לא נכונה.

מה אומר החוק לגבי נהיגה בשכרות?

על מנת להבין מה הן טענות ההגנה האפשריות של נהיגה בשכרות יש להתחיל בהיכרות עם החוק עצמו.

באופן כללי, נהיגה בשכרות אסורה משום שהיא מעכבת את זמן התגובה של הנהג, מטשטשת את כושר האבחנה שלו, מסכנת את יושבי הרכב ואת הסובבים ועשויה להסתיים בנזק לרכוש או אפילו במוות. העונש המינימאלי הקבוע בחוק על נהיגה בשכרות עומד על פסילת רישיון למשך שנתיים מינימום, כאשר על בית המשפט חלה האפשרות להפעיל שיקול דעת.

עונש זה הנקבע בבית המשפט מצטרף לעונש המיידי שסופגים הנהגים מקצין המשטרה, העומד על שלילת רישיון מנהלתית ל-30 יום והשבתת הרכב לתקופה דומה. נאשם העומד מול תביעת נהיגה בשכרות נלחם למעשה על חופש התנועה שלו, זכות הקבועה בכל חוק של מדינה דמוקרטית.

טענות העשויות לסייע לנאשם

עבירות של נהיגה בשכרות עשויות להסתבך במידה וניגשים אל המשפט ללא ליווי של עורך דין תעבורה מקצועי. עורך דין מן הסוג הזה יכול להציג מספר סוגים של טענות עיקריות המסייעות לנאשם במקרי נהיגה בשכרות:

1. הסדר טיעון – נהגים רבים אינם מודעים לעובדה שהם יכולים להגיע להסדר טיעון מול רשויות התביעה. בעזרת הסדר הטיעון מציעים הנהגים פשרה, הכוללת את נושא ההרשעה והעונש.

הרישום התעבורתי נשאר גם בהסדר טיעון, אך העונש עצמו מופחת ולעיתים קרובות אינו כולל פסילה אשר עשויה להביא לדרוש חידוש רישיון.

2. מחיקת כתב אישום – עורך דין תעבורה המכיר את כל סעיפי החוק והן את פסקי הדין התקדימיים עשוי להביא למחיקה כללית של כתב האישום. זו צריכה להיות המטרה העיקרית של כל נאשם בעבירות נהיגה בשכרות.

3. בדיקת הראיות – בתקופה שלפני המשפט וגם במהלך המשפט צריך הנאשם להכיר את כל ראיות המשטרה ולדעת לזהות את הפרצות הקיימות בהן.

לדוגמא, אם המשטרה ביצעה כיול לא נכון של מכשיר הבדיקה, החזיקה במכשיר בדיקה לא אמין, לא עמדה בנהלים הדרושים מבחינת לקיחת דגימות דם, עיכבה שלא לצורך נהג שאינו חשוד, הפרה את חובת ההסבר והאזהרה לפני נטילת דגימות דם ואף הפרה את חובת ההסבר להשלכות של בדיקות נהיגה בשכרות ועוד.

הוכחה בעייתית

לסיכום, טענות ההגנה של נאשם בנהיגה בשכרות תלויות בסיטואציה הספציפית בו הוא נמצא. ניתן להיעזר בפסקי דין קודמים אשר הציגו מקרה דומה, אך לרוב יהיו הבדלים בכמות האלכוהול שנצרכה ובמאפיינים האישיים של הנהג.

החוק אמנם חד משמעי לגבי ההשלכות של נהיגה בשכרות, אך ההוכחה בפועל עדיין נחשבת בעייתית ומסובכת. נהגים הנאשמים בנהיגה בשכרות יכולים וצריכים לקבל עזרה מקצועית.

זו הדרך היחידה למנוע עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים. בנוסף, יש להבחין בין נהיגה בשכרות בפעם הראשונה לבין עבירות בפעם השנייה או בפעם השלישית אשר גוררות מן הסתם את הענישה המקסימאלית הקבועה בחוק.