שינוי יעודי קרקע חקלאית לבניה ואו לתעשייה

מבוא –
סעיף 20 ה(1) לחוזה המשולש בין מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות והאגודה קובע כי זכויות מוריש שהוא בר רשות יועברו במותו לבן/בת זוגו שנותר בחיים – ובמידה ואין כזה – יועברו הזכויות לבן ממשיך כפי שנקבע ע"י ההורים ואושר ע"י ה"מיישבת" (הסוכנות היהודית), ורק במידה ואין בן ממשיך – הזכויות בנחלה יועברו בהתאם לעקרונות סעיף 114 לחוק הירושה.
בהתאם לדין, זכות בר- רשות אינה ניתנת להורשה והיא אינה מהווה חלק מהעיזבון.

זכות זו כפופה להוראות החוזה המשולש, ולכן המתיישב אינו יכול להוריש את מה שאין לו, ומה שיש לו מוגבל, כאמור, מראש ועל פי תנאי החוזה שיצר את הזכות אשר למי תועבר הנחלה לאחר פטירת ההורים-בעלי הזכויות.

סדר עדיפויות לחלוקת המשק החקלאי

להלן יפורט סדר העדיפויות בחלוקת משק חקלאי שזכויות המוריש בו הם של בר-רשות, כאשר הראשון ברשימה הוא המועדף, הבא אחריו – פחות מהראשון, וכן הלאה:

א. בן זוגו של בעל הזכות.

ב. אם בן הזוג לא בחיים – יקבל את הזכות ילדו של המוריש.

ג. אם היו למוריש מספר ילדים והם לא הגיעו להסכמה למי תועברנה הזכויות בנחלה – ביהמ"ש הוא שיקבע מי מהילדים יקבל את הזכות, וזאת עפ"י הערכתו מי יוכל ומסוגל יהיה לקיים את הנחלה.

ד. אם בעל הזכות לא הותיר בן זוג ו/או ילד – תועבר הזכות עפ"י הוראות הצוואה, ובמצב כזה יש לקבל את אישור האגודה לקבלת הזכויות במשק.

ה. אם מקבל הזכות שאינו בן זוג או צאצא לא קיבל את אישור האגודה – יועברו הזכויות בנחלה למי שיימצא כשיר לכך עפ"י הוראות החוזה המשולש.

כאן המקום להדגיש כי הזכויות החוזיות הנ"ל השתנו במהלך הזמן ואף עשויים להשתנות בעתיד לפי מדיניות הממשלה, משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל.

זכויות הבן הממשיך –
אולם, אם בעל הזכויות קיבל בחייו התחייבות או אישור מהסוכנות היהודית שהזכויות במשק תועברנה לאחד מילדיו, ששמו ננקב במפורש, אזי אותו בן או בת יקבלו את כל הזכויות, בבחינת "בן ממשיך".

יש להדגיש כי על מנת שהבן הממשיך יקבל את זכויות ההורים במשק יש להקפיד כי כל הפרוצדורה במינהל ובסוכנות תתמלא וכל המסמכים והאישורים יחתמו.

פיצוי היורש המקבל את זכויות המשק לשאר היורשים

בסייפא של סעיף 114 (א) לחוק מוגדר, כי "יורש" (מקבל בזכות במקרה שלנו) שאינו בן זוג או בן ממשיך אשר קיבל את המשק החקלאי חייב לפצות את שאר היורשים, וזאת במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מהעיזבון.

חובה זה טומנת בחובה לא אחת קשיים ביישומה, כאשר היורש (מקבל הזכות), אשר יקבל את המשק החקלאי משום שיהיה מוכן ומסוגל לקיימו, יהיה נעדר יכולת כלכלית לפצות, כספית, את יתר היורשים על חלקם בירושה של המשק החקלאי.

בתכנון נכון ומוקדם ניתן לפתור נושא זה בדרכים יצירתיות.

סיכום
יש להדגיש כי זכות הבן הממשיך חלה רק לאחר מות שני ההורים, וכי בתנאים מסוימים זכות זו ניתנת לביטול.

כמו כן בעל משק חקלאי צריך לתכנן את "הירושה" (מסירת הזכויות) של המשק החקלאי (וניתן לעשות זאת) שלא בדרך הענקה על פי צוואה או דיני הירושה הרגילים.

תכנון הענקת הזכויות דורש ידע מקצועי ובקיאות מיוחדת של עוה"ד בנושא ספציפי זה והכרת כל הכללים של מינהל מקרקעי ישראל בנושא זה.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!