על סמכותו של שוטר לעכב אדם – חלק א'
מתי ניתן לעכב – סמכות שוטר לעכב אדם הורחבה מעבר לעיכוב אדם שחשוד בביצוע עבירה לסמכות עיכוב עד – קרי, אדם שאינו חשוד כלל. שוטר יוכל לעכב אדם בחשד שהמעוכב עבר עבירה. חלופה זו דורשת התקיימות חשד סביר.
קרי- חשד ברמה גבוהה יותר מחשד סתם. זוהי רמת חשד ממשית לכך שהמעוכב עבר עבירה מכל סוג שהוא. אם עבר את העבירה בנכוחות השוטר- ודאי שיש סמכות עיכוב.
חלופה שניה הינה סמכות השוטר לעכב אדם בחשד שעומד לעבור עבירה. אם לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם/ציבור/מדינה, אזי יש לו סמכות לעכב את אותו אדם.
זוהי הרחבה מעט מסוכנת לאפשרות העיכוב במקרה של חשד שהאדם ביצע את העבירה כאשר חלופה זו דורשת מהשוטר "לקרוא מחשבות" ולהניח שאותו אדם לפניו עומד לעבור עבירה. הפסיקה קבעה כי הכוונה בעומד לעבור הינה שאין מדובר בכוונה שבלב אלא מעשה כלשהו שיש עמו תחילת הגשמתה של כוונה זו או כזה שיש בו לפחות כדי ללמד על קיומה של הכוונה.
עולה מכאן שיש לבצע הבחנה בין החשד הסביר שנדרש כדי לעכב אדם שחשוד כי ביצע עבירה לבין היסוד הסביר להניח כי האדם עומד לעבור עבירה. שם מדובר על כל עבירה וכאן רק על עבירות שמסכנות אדם.
היכן ניתן לעכב – במקום המפגש עם המעוכב. זוהי החלופה הקלאסית. השוטר רואה את האדם בו הוא חושד שביצע עבירה או עומד לעבור עבירה ומעכבו במקום. לשם מה- כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים.
הרחבה נוספת לסמכות העיכוב הינה סמכות השוטר לדרוש מהמעוכב להילוות לתחנת המשטרה או לזמנו להתייצב בה.
סמכות זו תקום לשוטר רק כאשר יש יסוד סביר לחשד שהמעוכב עבר עבירה או הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה.
תשומת הלב לכך שסמכות עיכוב במקום עומדת כאשר לשוטר יסוד סביר להניח שהאדם עומד לעבור עבירה ואילו סמכות השוטר לדרוש מהמעוכב להילוות לתחנה או להתייצב בה קמה רק כאשר ישנה הסתברות גבוהה. קרי, מבחן מחמיר יותר.
תנאי נוסף לדרישה להילוות או להתייצבות הינה כי זיהויו של המעוכב במקום היה בלתי מספיק או שלא ניתן היה לחקור אותו במקום הימצאו, לפי שיקול דעתו של השוטר בשטח.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
