משמורת

הגדרה
המונח משמורת ילדים או חזקת ילדים הינו מונח משפטי הבא לתאר את מערכת היחסים הקיימת בין ההורה לילדיו, כשלמעשה מתייחס לאחריות היומיומית הנמצאת בידי המבוגר האחראי על הילד להתפתחותו וגידולו הפיזיים והנפשיים כאחד, דאגה לחינוכו, לצרכיו האישיים ולשלומו.
משמורת – עיקרון "טובת הילד"
בעת הפרדות ההורים, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ההחלטה (של ההורים או בבית המשפט) לגבי המשך המשמורת על הילדים הוא עיקרון "טובת הילד".
משמעותו של מונח זה הינו כי לחברה (ולבית המשפט) ישנה הזכות לקבוע את האופן בו יגדל הילד, גם אם אופן זה מנוגד לרצון ההורים הביולוגים של הילד. הרעיון המנחה הוא שמירה מרבית על צרכיו, שלומו ובריאותו הנפשית והפיסית של הילד, זאת על ידי שליחתו למשמורת במקום הטוב לו ביותר נכון לאותה הסיטואציה.
משמורת משפטית אל מול משמורת פיסית
ניתן לבצע הבחנה ברורה בין שתי המשמורות. המונח משמורת משפטית, כוונתו להסדר המשפטי שנוצר לגבי שמירה על הילד. היא כוללות חובות חקיקתיים לגבי שמירה על הקטין. לעומת זאת, המונח משמורת פיסית מתייחס להסדר בנוגע למקום מגוריו הקבוע של הקטין.
הליך קביעת המשמורת הפיסית
כאשר זוג הורים מעוניין להסדיר את ענייני המשמורת לגבי ילדיהם, עליהם להתחשב בנתונים הבאים: במידה וההורים מגבשים הסכמה ביניהם, סביר להניח כי היא תתקבל על ידי בית המשפט וינתן לו תוקף של פסק דין.
אולם, במידה ולא הגיעו להסכם, לבית המשפט ישנה הסמכות לקבוע למי תינתן המשמורת לגבי הילד, זאת לפי עיקרון "טובת הילד" המוצג לעיל. חשוב לדעת כי על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962, קיימת הסברה כי טובת הילד עד גיל 6 להיות בחזקת אמו מאשר בחזקתו של אביו.
הרציונל מאחורי החקיקה הינו כי עד גיל זה הילד זקוק לטיפול והשגחה צמוד, ועל כן מקומו אצל האם. אם זאת ניתן להיתקל לא אחת במקרים בהם פסק בית המשפט כי טובת הילד היא אצל האב אשר ראוי יותר לגדל את הילד, ואכן קיימים כיום לא מעט אבות "חד הוריים" אשר מגדלים את ילדיהם למופת.
בנוגע לרצונו של הילד, ככל שמדובר בגיל נמוך יותר יטה בית המשפט לא לייחס חשיבות לרצונותיו. אולם במידה ומדובר בילדים בוגרים יחסית (גילאי 13 והילך) יטה בית המשפט לייחס חשיבות לרצונותיו האישיים של הילד, כחלק מטובתו האישית.
ככל שהילד מבוגר יותר ובעל חשיבה עצמאית אשר אינה נתונה ללחצים על ידי הוריו, כך יטה בית המשפט לייחס יותר חשיבות לכך.
במקרים בהם לאור הממצאים בית המשפט לא מסוגל להכריע לגבי המשמורת של הילד, ההורים עוברים מבחני מסוגלות הורית אשר בעזרתם נקבע מיהו ההורה הראוי מבין השניים לגבי קביעת המשמורת על הילד.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!