תיקון מספר 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 (להלן: "חוק הנוער") בא להסדיר ולעגן מספר זכויות הנוגעות לקטינים בתחום הפלילי – כאשר מדובר גם בזכויות של עדים למעשה פלילי, וגם בנוגע לחשודים בביצוע עבירה, והוא מתבסס על דוח המסקנות של ועדת רוטלוי.
כבר בסעיף 1א ניתן לראות, כי המחוקק רואה בחשיבות רבה את צורת ההתייחסות לנער כאשר קובע, כי:
"מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". כאן ניתן לראות כי בניגוד לשפיטה של בגירים (אדם מעל גיל 18 הוא בגיר),
האינטרס הראשון במעלה הוא שיקומו של הנער.
סעיף 5א מחולל מהפכה בשיפוט הנוער ובהעמדת קטינים לדין. עד התיקון ה-14, המועד הקובע האם הנאשם יועמד לדין בבית משפט לנוער, או בבית משפט רגיל היה מועד הגשת כתב האישום.
כך, אם קטין היה מבצע עבירה בין גיל 17 ל-18, רשויות התביעה יכולות היו להחליט אם להגיש את כתב האישום לפני גיל 18 – או אז הוא יישפט בפני בית משפט לנוער, הבא עם גישה שיקומית או להחליט על הגשת כתב אישום לאחר שמלאו לו גיל 18, ואז הוא היה נשפט בבית משפט לבגירים (בית משפט רגיל, למעשה).
כיום, המועד הקובע הוא מועד ביצוע העבירה. קרי, האם מי שעומד להיות מוגש נגדו כתב אישום היה קטין בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו, או בגיר. אם היה קטין בעת ביצוע העבירה – גם אם בעת הגשת כתב אישום הוא בגיר – הרי שיוגש נגדו כתב אישום בבית משפט לנוער, עם כל ההיבטים המיוחדים שבו.
דיונים בבית משפט לנוער (לפני ואחרי התיקון) יהיו בדלתיים סגורות. התיקון החדש מעדכן ומורה על קיום הדיון בדלתיים סגורות גם מקום בו הגשת כתב האישום היא אחרי גיל 19, אך במועד ביצוע העבירה הנאשם היה קטין. כך נשמרת זכותו של הנאשם לדיון עם מאפיינים שונים, הגם שבעת שפיטתו הוא מעל גיל 19.
מי שהיה עד לביצוע עבירה והוא קטין, לא ייחקר בשעות הלילה. לילה מוגדר באופן שונה עבור קטין מתחת לגיל 14, לעומת קטין מעל גיל 14. לא ניתן לחקור קטין מתחת לגיל 14 בין שעה 20:00 לשעה 7:00. מעל גיל ארבע עשרה לא ניתן לחקור החל מהשעה 22:00.
ניתן לחרוג מכללים אלו במקרים מסוימים, ולדוגמה – אם הקטין ביקש ביוזמתו למסור עדות.
נוסף על כך, יכול הקצין הממונה על חקירת העבירה – לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער, להורות בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין ייחקר בשעות הלילה מנימוקים שונים (אם דחיית החקירה תביא לשיבוש החקירה, תמנע גילוי ראיה, המשך החקירה ימנע שחרור ממעצר ועוד).
אם קטין חשוד בעבירה, הוא יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו. אי מסירת הודעה להורה של קטין או חוסר יכולת לאתרו, תתועד בכתב. קטין חשוד בביצוע עבירה אף זכאי לכך שבחקירה ימצא הורה או אדם קרוב אחר מטעמו, וכן הוא זכאי להיוועץ במי מהם – ככל הניתן לפני תחילת החקירה.
לבסוף ייאמר, כי בטרם ייחקר חשוד, יודיע החוקר לקטין, בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, על זכויותיו אלו: זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סניגור, וכן זכאות לפי חוק הסנגוריה הציבורית, וכן זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור.
מי ייתן, ותוך זמן קצר משטרת ישראל תממש את כל הזכויות המוזכרות במאמר זה ובחוק הנוער על תיקונו החדש, ועל תיקוניו בהמשך.
