זכויות "דייר ממשיך" בדיור הציבורי

בת"א 1017/06 נדונה בקשת חברת עמידר לסילוק ידו של יעקב אסיס מדירת מגורים בבית שמש.

עמידר הינם הבעלים של הדירה, והיא הושכרה בזמנו להוריו של הנתבע.

אמו של הנתבע נפטרה, ואביו מתגורר בבית אבות מזה שנים. לטענת עמידר, הנתבע פלש לדירה. לטענת הנתבע, הוא מתגורר בדירה מאז לידתו, מעולם לא עזב אותה ואין לו דירה אחרת.

משכך, לטענתו הינו "דייר ממשיך" לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח- 1998 או לחילופין הינו "דייר מוגן" לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972.

כן טען הנתבע כי עמידר פעלה בחוסר תום לב, שכן היא הגישה את תביעת הפינוי בטרם תהיה לו האפשרות לפנות לוועדות השונות כדי למצות את זכותו לרכוש את הדירה מעמידר.

"דייר ממשיך" מוגדר בחוק הדיור הציבורי כדלקמן: "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסע סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או שמי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי".

מי שהינו "דייר ממשיך", רשאי להמשיך להתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, וזכאי כי עמידר תחתום עמו חוזה שכירות- ובלבד שלדייר הממשיך לא היתה בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, בחמש השנים האחרונות לפני פטירת הזכאי/ לפני שהזכאי עבר למוסד סיעודי, וכל עוד אין בבעלותו דירה או מקרקעין כאמור.

כן נקבע בפסיקה, כי את המונח "התגורר" יש לפרש בגמישות ולאור תכליתו הסוציאלית של החוק.

במקרה דנן, הוכח כי הנתבע התגורר עם אביו שלוש שנים לפני שהאב עבר למוסד סיעודי. כן הוכח כי אע"פ שהנתבע היה נשוי, הוא חי בנפרד מאשתו והיה מבקר בבית בת זוגתו ושב לדירת אביו.

בית המשפט קבע כי גם אם היו הפסקות מה במגוריו של הנתבע, הן אינן פוגעות במעמדו כדייר ממשיך, כאשר סה"כ התקופות עולה על 3 שנים.

משכך, נדחתה תביעת עמידר לסילוק ידו של הנתבע ונקבע כי הנתבע זכאי למעמד של "דייר ממשיך". הנתבע נכנס לנעלי אביו, וצריך לשלם דמי שכירות בדומה לסכומים ששילם האב.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!